לוין דב Berelesko ז"ל

קורות חיים

דב נולד ב- 27.1.1925 בקובנה, ליטא. בזמן מלחמת העולם השנייה היה פרטיזן ביערות ליטא ובביילארוס. עלה ארצה כמעפיל ב- 23.10.1945 לחוף בין רשפון לשפיים. התגייס בשנת 1948 לפלוגה המסייעת בגדוד מוריה 61 בחי"ש ירושלים. היה מפקד עמדה בהר הצופים הנצור. היה בצוות מכונת ירייה "בזה", מדריך בטופוגרפיה, מרכז טפול וקליטה של חיילי גח"ל וקצין בתפקיד ייחודי במודיעין בפיקודו של גנרל היינס מארה"ב. התחיל לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת 1946. בשנים 1950-1970 היה מנהל מועדוני נוער עזוב בירושלים. דב לוין הקים את המכון לתיעוד בעל-פה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו שנים רבות. הוא חקר את השואה ברוסיה, את קורות היהודים בארץ זו. שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. לוין למד 7 שנים בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה (עד לסגירתה בשנת 1940 על ידי שלטון הכיבוש הסובייטי) ובשנת 1941 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון היידי על שם שלום עליכם (גימנסיה מס' 11 בפי הסובייטים). עם הכיבוש הנאצי נכלא בגטו קובנה, וב-1943 הצטרף למחתרת האנטי-נאצית המקומית. כעבור שנה ברח מן הגטו ליערות, והצטרף ליחידת הפרטיזנים בשם "מוות לכובשים" שפעלה באזור וילנה. פרטים נוספים מויקיפדיה: לוין עלה לארץ ישראל כמעפיל בשנת 1945. עד 1946 למד סוציולוגיה, היסטוריה יהודית וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאוחר יותר התגייס לצה"ל ולחם במלחמת השחרור. לאחר המלחמה למד עבודה סוציאלית, ובשנת 1954 קיבל תואר שני מהאוניברסיטה העברית במדעי החברה והיסטוריה יהודית. קיבל תואר דוקטור והתמחה במדעי החברה באוניברסיטת שיקגו. במשך שנים רבות לימד במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ועמד בראש המדור לתיעוד בעל פה. פרסם למעלה מ-500 מאמרים וכ-15 ספרים בעברית ובאנגלית. דב היה נשוי לבלהה ואב לשלשה ילדים. דב לוין התגורר בירושלים עד לפטירתו ב-3 בדצמבר שנת 2016.