לבון הרצל ז"ל

קורות חיים

הרצל נולד ב- 20.1.1930 בלופין, טרנסילבניה. למד שם עד פרוץ מלחמת העולם השניה. כאשר חזר לעיירה ממחנה המעצר, אירגן קבוצת נערים שהחזירו בכוח רכוש יהודי שנשדד ונבזז על ידי המקומיים. בשנת 1947 עלה על האוניה "כנסת ישראל" כדי להגיע לארץ. האוניה נתפסה על ידי הבריטים והעולים הועברו לקפריסין. הרצל פגש שם את איתן יעקבסון, שפיקד מטעם הפלי"ם על מחנות החורף באי. הלה, שנדהם מהתושיה ומהכישרון הנדיר לשפות שלו, צרף את הרצל לצוותו. בקפריסין פגש הרצל את יהודית, לימים אשתו. בשנת תש"ח הגיע הרצל לארץ והתגייס ליחידת החבלה הימית ביפו בפיקודו של "אסקימו" (אהרון בן יוסף), שהפכה לאחר מכן לקומנדו הימי - שייטת 13. הוא יצא לגנואה באיטליה וחיבל בספינות טורפדו שעמדו להישלח למצרים. לאחר המלחמה הופקד על קליטת ה"חזירים" - צוללות ננסיות חמושות מאיטליה, שמפעיליהן היו נוטשים אותן בטרם התרסקו אל כלי השיט של האויב. הוא סיים לימודיו לבחינות בגרות בערבים, יצא ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון וללימודי תואר שני באוניברסיטת אן-ארבור במישיגן. עם סיום לימודיו, סרב להצעה מטעם נאס"א להצטרף לפרויקט אפולו 11 וחזר לארץ כדי לשמש כחשמלאי ראשי באחת המשחתות. הוא עבד על פתוח אמצעי לחימה במחלקת הציוד של חיל הים מול רפא"ל. נאמר עליו שהיה בו שילוב נדיר של לוחם מנוסה, בעל כוח פיסי עצום, יחד עם היותו איש טכני ברמ"ח אבריו. הפרויקט הגדול האחרון שלו בחיל הים היה פיקוח על תכנון ובנית הצוללות מדגם "גל", הראשונות שהתבססו על תפיסה ישראלית. הוא הביא לפרויקט את הידע בחשמל ואלקטרוניקה. היה ראש מנה"ר 13 בדרגת אל"מ. כן שרת במשרד הבטחון, כראש מנהל הרכש של חיל הים. לאחר שחרורו, שימש בתפקידי ניהול בכירים ב"עשות אשקלון" , אליאנס, אלסינט ומספנות ישראל. אהב מוסיקה, הקים מקהלה, ניצח על הרכב חליליות ושר במקהלת רמת השרון. הרצל לבון נפטר ב- 4.10.2009. הפרטים נמסרו באדיבות אלמנתו יהודית, איתן יעקובסון והמדור "אחרי מות" בעריכת אורי דרומי בעיתון "הארץ".