סמל תלם פיבושביץ-שרגאי מיכה ז"ל

קורות חיים

מיכה נולד ב-30.4.1928, י' אייר תרפ"ח, בירושלים. בן למאיר ורחל פייקוביץ (שרגאי). היה חניך הנוער-העובד מ-1938 וקַשָר ב"הגנה". ב-1942 יצא להכשרה צעירה בכנרת ואשדות-יעקב. התגייס בשנת 1945 לפלמ"ח במסגרת הכשרת "רגבים". היה בפלוגה א' בשנים 1945-6 ביגור, ובפלוגה ד' בשנים 1946-7 בחפציבה. בתפקיד האחרון היה סמ"מ. בקיץ 1947 עבר למכון איילון ברחובות (התחלת תע"ש). פעילות אזרחית: למד במדרשת רופין וסמינר דו שנתי באפעל. נפצע במלחמת ששת הימים בהיותו בשריון ב-1967. סיים בדרגת סמל בתפקיד נהג חדר נתוח גדודי. מיכה תלם, היה נשוי לצילה. חבר קיבוץ מעגן-מיכאל עד לפטירתו בשיבה טובה בי"א שבט תשפ"ב, 13 בינואר שנת 2022.

מידע נוסף מאתר ההנצחה של מעגן מיכאל:

מיכה היה  בן לרחל וזאב מאיר, אח לאליהו זיכרונם לברכה. 
בגיל 9 הצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד, בה רכש את אהבתו לארץ. בהמשך, במקביל להיותו תלמיד, החל סבא ללמוד את רזי ארגון ההגנה, והצטרף לשורותיו. כבר בגילו הצעיר, שימש סבא כבלדר בין מפקדי הארגון ודאג להעביר ביניהם הודעות חשובות.

בגיל 17 הצטרך סבא לפלמ"ח, ועבר תחת הארגון להתגורר בקיבוץ יגור, שם היה מעורב באירועי "השבת השחורה", שבמסגרתם חיפשו הבריטים נשק לא חוקי ביישובי הארץ. גם שם היה אחראי סבא על העברת הודעות בין העמדות השונות, וכשהבריטים פרצו את גדרות הקיבוץ וסבא היה בסכנה להיתפס, נכנס בתושייתו הרבה לבית הילדים, שם המטפלות הלבישו אותו והציגו אותו כמטפלת מחליפה, והבריטים שוכנעו.

עם סיום שירותו בפלמ"ח, נקרא סבא לעבוד במפעל סודי של ארגון התעש, שלימים נקרא "מכון איילון" במסגרת קבוצת הצופים א'. שם, בגבעת הקיבוצים, מתחת המכבסה ומתחת לאפם של הבריטים, הקימו מפעל תת קרקעי, ובו ייצרו תחמושת ששימשה את ארגון ההגנה לפעולותיו, ובהמשך היוותה תחמושת זו חלק ניכר מהתחמושת בה השתמשה מדינת ישראל במלחמת העצמאות.

במקביל למלאכתו הסודית במפעל, רכש סבא במסגרת חברותו בתעש ידע רב בתחום המים, ותרם רבות לתחום זה בארץ בהמשך חייו, כחלק מעבודתו בארגון עובדי המים. בגבעת הקיבוצים הכיר סבא לראשונה את סבתא צילה. סבא היה בתעש במשך כשנתיים, עד שעלה בשנת 1949 לקרקע הבוצית "כברה", הידועה כיום כקיבוץ מעגן מיכאל. אז, החלו סבא וסבתא לצאת באופן רשמי, וכעבור זמן נישאו והקימו משפחה.
במהלך השנים שחי בקיבוץ, עבד סבא במגוון תפקידים שונים, ונהנה מאוד לתרום למשק ולחברה.

בגיל 75 יצא לפנסיה, וגם בשנים אלו, סבא לא חדל מלהתעניין, לראות, לטייל, ולעזור לחברים, למשפחה ולכל מי שיכל.

סבא,

תמיד היית עבורי סבא מיכה, אבל הקסם הגדול ביותר שלך טמון בכך שבמשך 93 שנות חייך היית ושמרת על הילד שבך – מלא בחדווה, אהבת אדם, עם יצר סקרנות, שובבות והרפתקנות שלא ידעו שובע, כמו גם אהבתך הרבה למתוקים...

תודה על שהיית סבא חם ואוהב, על המודל לחיקוי שהיווית עבורנו, על שלמידת אותנו והורשת לנו, בין אם בגנטיקה ובין אם בפועלך – אופטימיות ואהבת אדם.

נוח על משכבך סבא יקר שלנו, ננצור אותך תמיד.