סמל מארק יוסף ז"ל

קורות חיים

יוסף נולד ב-22 באוקטובר 1925 בעיירה סיביאו באזור טרנסילבניה אשר ברומניה. האב, אברהם ההי סוחר פרוות והאם, נלי, בתו של מנהל בית הספר היהודי בעיירה. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לעיר קריובה, בירת חבל אולטניה על נהר הזיאו, נהר גדול הנשפך לדנובה. ההורים ניהלו חנות לפרוות כובעים בעיר והילד למד בבית הספר העממי-יהודי "לומינה". לומד בבית-הספר עממי ומסיים הצטיינות. נרשם לגימנסיה רומנית ולומד בה ארבע שנים. עם הזמן החלה האנטישמיות לפרוח ועם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939, נאלצו התלמידים היהודים לעזוב את הגימנסיה. יוסף בן ה-15 נסע לעיר טימישוארה ולמד שם בגימנסיה עברית. כעבור שנה שב לעירו ושם ארגן תנועת נוער ציונית. בין השאר סייע בידי הרב ברוך הגר [הרבי מוויז'ניץ] ומשפחתו להינצל ולהימלט מאימת השואה. בחודש מאי 1944, עת התקרבו הרוסים לגבול רומניה-בסרביה, עזב יוסף את העיר ואת המשפחה ויצא בדרכו לארץ ישראל. במהלך החודש עבר דרך בוקרסט, הים השחור, איסטנבול, אנטוליה, סוריה ולבנון עד לחיפה. הוא נוסע ומתאחד עם משפחת דודו שישבה בתל-אביב. חצי שנה לאחר מכן הגיעו הוריו ואחיו לארץ ישראל. משפחתו מתיישבת בתל-אביב ועוסקת בייצור צמר-גפן לשמיכות. יוסף מבקש ללמוד בטכניון ולפני כן מצטרף במסגרת שרות לאומי למשטרת המנדט כנוטר. הוא משרת כיומנאי במשטרת נמל חיפה. לאחר מכן החל ללמוד כימיה תעשייתית בטכניון. לאחר תקופה, הכיר את אניטה, ניצולת שואה בודדה והשניים עברו לחיות יחדיו. בעת המהומה של ההכרזה בכ"ט בנובמבר, המהומות שהחלו, מציע יוסף נישואין לאניטה. ב-11 באפריל 1948 נישאים השניים על גג הבית של הוריו ברמת-גן. בראשית חודש מאי ירד יוסף לנגב, התגייס לחטיבת הנגב ושרת במחלקת המודיעין של המטה. הוא עסק בשרטוט מפות צבאיות, בפענוח צילומי אוויר, בהדרכת הפעלת להביורים. תוך כדי המלחמה המציא ופיתח מכשיר אופטי המסייע בפענוח צילומי האוויר. הוא נשלח לתל-אביב ועבד במעבדת הצילום של פלמ"ח. ניהלה את המקום אשתו של יצחק שדה, מרגוט. בשנת 1950 השתחרר מהצבא ושב ללימודיו בטכניון והתגורר עם אשתו על הכרמל. בשנה זו פרסם יוסף את הספר "דע את המצלמה" בהוצאת מסדה, אשר היה הראשון בתחום בשפה העברית. בשנת 1951 סיים את לימודיו והחל לעבוד כמהנדס כימיה במשרד העבודה, במכון לפריון העבודה. לאחר מספר שנים יצא לדרך עצמאית כיועץ למפעלים. הוא נעשה פעיל בתחומים רבים באגודת האינג'נרים והארכיטקטים ובמרכז הישראלי לניהול [מ.י.ל.]. בשנת 1962 יצא עם משפחתו לסינגפור מטעם האו"ם לארגן קורסים להדרכת מנהלי חברות במקום. לאחר שנתיים שבה המשפחה ארצה ויוסף ממשיך בפעילותו הברוכה. בין לבין יוצא לשליחויות קצרות בחו"ל באפריקה, האיטי וחוף השנהב. בשנת 1980 נתמנה כשליח הראשי של קק"ל בצרפת. לאחר ארבע שנים שב ארצה ומתמנה כיועץ למיחשוב פעולות קק"ל בישראל. באפריל 1987 התמנה כמהנדס ראשי של המכון לפריון עבודה והייצור. בגיל 67 שנים, בשנת 1992, נאלץ לצאת לפנסיה והמשיך לעבוד כיועץ עצמאי וכמנהל הקשרים הבינלאומיים של לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל. פעיל מאוד במסגרת זו ויוצא לכנסים רבים ברחבי העולם. יוסף נפטר שבע פעילות ומעש ב-23 במאי 2010.