מגד מתי ז"ל

קורות חיים

מתי מגד (1 במאי 1923 - 16 בנובמבר 2003) היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח. עורך ספר הפלמ"ח (1955), בשיתוף פעולה עם זרובבל גלעד. היה מורה בקיבוץ גבעת חיים, לימד בסמינר אורנים, ובאוניברסיטת חיפה בה היה ראש החוג לספרות, ודיקן הפקולטה למדעי הרוח. מגד נולד בפולין ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שלוש. המשפחה התגוררה ברעננה ושם אביו ניהל את בית הספר. הוא למד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ואחר כך בגמנסיה הרצליה. לאחר לימודיו הצטרף לגרעין הכשרה של השומר הצעיר בקיבוץ משמר העמק, והתגייס לפלמ"ח. היה פעיל במטה הפלמ"ח ובין השאר ערך את עלון הפלמ"ח. בשנת 1944 נאסר על פעילות לא-לגלית בגבול סוריה וישב במאסר כשנה. בשנת 1947 נשלח לאירופה לסייע בפעילות עם שארית הפליטה. שב ארתהו נלחם במלחמת העצמאות‏. חיבר כמה רומנים, הידועים שבהם: המגדל הלבן והיום הקצר של דני. בנוסף לכתיבתו שעסקה בנושאים האופייניים לדור הפלמ"ח, עסק גם בחקר הספרות. בשנת 1972 ערך את האנתולוגיה לספרות צעירה "ביכורי עטים", בה נתפרסמו לראשונה כותבים כויקי שירן, חזי לסקלי, דן הורוביץ, אריה קרישק , חנן עזרן ואחרים. כמו כן, תרגם מספר מחזות. בשנת 1980 חיבר ספר על הזוהר: האור הנחשך, ערכים אסתטיים בספר הזהר (בהוצאת ספרית פועלים), אותו הקדיש למורו ורבו גרשם שלום. את שנותיו האחרונות שהה בניו יורק, שם נפטר. א"ב יהושע, מידידיו, ביסס את הדמות הראשית ברומן שלו גירושים מאוחרים על דמותו של מגד. אחיו הוא הסופר אהרן מגד. מגד היה נשוי לציירת חנה מגד ולהם שלושה ילדים: אלעד, סמדר, ואמתי. הערך נלקח מויקיפידיה.