קורות חיים
יוסף [דודו] נולד בעיר בודפסט, הונגריה להוריו תרזה [לבית תירוש] ויהודה הלוי וייס. לדבריו, עד גיל 12 גדל כרגיל ואז עם תקופת השואה, הפסיקו להיות ילדים. דודו היה בצעירותו חבר בתנועת הנוער הציונית "דרור הבונים" ואת תקופת השואה שרד בזהות מזוייפת. הוא נכנס למשרד הפנים ההונגרי, בדה סיפור חיים של פליט לא-יהודי אשר ברח מאזור הקרבות עם הרוסים. הוא קיבל תעודות חדשות ועימן עבר את תקופת השואה. בין השאר היה פעיל במחתרת היהודית ובצלב האדום בינלאומי. בחודש ינואר של שנת 1947 הצטרף לחבריו ועלה ארצה באוניית המעפילים "לנגב". לאחר שהות קצרה במחנה המעצר בקפריסין, עלה ארצה והצטרף לחברת נוער בקיבוץ חפציבה. לאחר מכן התגייס לפלמ"ח במסגרת הגדוד החמישי של חטיבת הראל ולחם בקרבות לשחרור ירושלים והסביבה. כן ירד עם הגדוד לנגב ולחם באזור עוג'ה אל-חפיר במבצע "חורב". לימים סיפר: "מצאתי חימר, בחרתי כל פעם חייל אחר, ופיסלתי את פרצופו. זה מה שעשיתי רוב הזמן, חוץ מהמלחמות שהיינו בהן...". כאיש מילויאם שימש כקשר של מפקד הגדוד בחטיבה הירושלמית. נלחם במבצע "קדש". במלחמת ששת הימים לחם עם הגדוד באזור ארמון הנציב, כקשר מג"ד.
לאחר השחרור מהצבא, למד צורפות בבית הספר "בצלאל" ופיסול אצל הפסל הנודע רודי להמן. הוא הצטרף לעבודה באגף העתיקות הממשלתי ועבד כמדביק כלי חרס עתיקים. עם השנים, לאחר פתיחת מוזיאון ישראל, הקים וניהל את מעבדות השימור של המזיאון. בשנות ה-80 של המאה העשרים, ריכז את תהליך קביעת תקנות שימור המוזיאונים במסגרת חוק המוזיאונים. הוא גם היה אחד ממקימי מרכז השימור הארצי למוזיאונים בגבעת שאול בירושלים. אחד מהישגיו הגדולים כאיש מקצוע, היה שחזור של "מגילת המקדש", הגדולה שבמגילות הגנוזות. יגאל אלון היה האיש שפנה אליו בנושא זה והיה סמוך ובטוח שדודו יטפל היטב בעניין חשוב כול-כך.
בשנת 1994 עם צאתו לגימלאות, הזמינה אותו מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם יהודית ענבר , על מנת להקים את מעבדת השימור של האגף. ממועד זה, עסק דודו במלאכת הקודש של טיפול, שיקום ושימור אוסף החפצים והאמנות של יד ושם. כולל דברים אשר נשמרו במהלך שנים רבות אצל ניצולי שואה. לדברי שנהב, בראיון לעיתון "ישראל היום" בשנת 2011: "...המניע שלי תמיד היה שמירת ההיסטוריה, ובשנים שהן עבדתי ביד ושם עברו תחת ידיי אלפי פריטים...". לדברי יהודית ענבר, דודו שנהב היה ממייסדי תחום הרסטורציה בישראל ובעולם.
דודו שנהב נפטר ב-21 ביולי שנת 2014.
הותיר את אשתו, סופרת הילדים חיה שנהב ["מיץ פטל"], שלושה ילדים ו-11 נכדים.
