זמרי היי יוכבד יולה

קורות חיים

יוכבד-יולה נולדה בעיר חרוביישוב בפולין ב-שני בינואר שנת 1929, להוריה בת-שבע ויעקב היי. עם פרוץ מלחמת העולם בספטמבר 1939 ברחה אביה לרוסיה. היא נדדה ברחבי רוסיה עד שנת 1946 ושבה לפולין. כעבור כמה חודשים עלתה עם קבוצת בני נוער בעלייה בלתי ליגלית דרך אוסטריה ואיטליה. גורשה לקפריסין ועלתה ארצה באפריל 1948. עם העלייה ארצה, הגיעה יוכבד להכשרה בקיבוץ שער הגולן. מייד עם הכרזת המדינה בה' אייר תש"ח, הותקף הקיבוץ על ידי הצבא הסורי. יוכבד שימשה כקשרית וכשליחה מהמטה לעמדות במשק. עם כיבוש שער הגולן, התפנו האנשים לחיפה. עת חזרו, מצאו את הקיבוץ הרוס אך המשיכו להילחם. אחרי ההפוגה השניה בקיץ 1948 עזבה את הקיבוץ לתל אביב והתגייסה לפלמ"ח בלשכת הגיוס של הפלמ"ח בשדרות רוטשילד. היא עברה טירונות בדיר רפעאת יחד עם קבוצת עולות חדשות בשפה אידיש. לאחר מכן, התחלקו ליחידות ויוכבד הצטרפה לפלוגה המסייעת בגדוד הרביעי. במסגרת זו הם חולקו למשלטים. היא הייתה במשלט בדיר עמאר מעל הקסטל. לאחר מכן עברה לקריית ענבים. במבצע "ההר" הייתה במשלט באזור מנזר בית גימאל, עת נכבש הכפר עליו יושב כיום קיבוץ נתיב הל"ה. עוד בתקופת הפלמ"ח נישאה לבן זוגה, שמואל זמרי מהגדוד השישי. אחרי פירוק הפלמ"ח, נשלחה לתל-אביב בשנת 1949, לרחוב הירקון למיתקן החלמה לחיילים פצועים, שם שימשה ככוח עזר רפואי. באיזשהו שלב שיחררו את הנשים הנשואות וכך הסתיים פרק הפלמ"ח של יוכבד. פעילות אזרחית: לאחר השחרור מצה"ל הצטרפו שמואל ויוכבד לגרעין התיישבות בבית אשל. עם פירוק המקום, הקימו המתיישבים את מושב היוגב בעמק יזרעאל. כל השנים, הייתה עקרת בית ועבדה עם בעלה במשק החקלאי בהיוגב. עם השנים עברה המשפחה לעפולה. נולדו לשמואל ויוכבד שלושה ילדים, שבעה נכדים. יוכבד זמרי מתגוררת בעפולה.