הורוביץ מאיר-ישראל ז"ל

קורות חיים

מאיר הורוביץ נולד ב-15 במרץ שנת 1909 להוריו אסתר ומשולם בעיירה פיוטוקוב בפולין. מוצאו ממשפחה מכובדת אשר שובל של ייחוס רבני נשרך אחריה [איש הורוביץ הלוי]. תקופת הילדות המוקדמת עברה עליו בפיוטוקוב. מאוחר יותר, בשנת 1926 עברה המשפחה להתגורר בוורשה. הוריו, משולם ואסתר, גידלו את חמשת ילדים [שלוש בנות ושני בנים] בבית דתי ואמיד. האב עסק בנכסי דלא-ניידי, והאם היתה עקרת בית. מאיר לא למד אף פעם בבית ספר חילוני. את שנותיו הראשונות למד "בחדר", ולימודים כלליים אצל מורים פרטיים, ובוורשה, המשיך לימודיו אצל מורים פרטיים. בוורשה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". תחילה היה חבר ופעיל בסניף "החלוץ" בוורשה ואף שימש כגזבר הסניף. דרך "החלוץ" הוא הגיע ל"שומר הצעיר". הוא התייצב במלוא אמונתו, עקשנותו וכוח השפעתו, נגד הכפירה בציונות, ופעל רבות בתחום זה. מאיר השתייך לקיבוץ "הבונה" אשר במרוצת הזמן התמזג עם קבוצת "בניר", אשר עשתה את תקופת ההכשרה בצ'נסטוחוב. הוא היה פעיל בתקופת ההכשרה בועדת העליה ובעבודה בבית חרושת. בשנת 1935, הגיע ארצה לקיבוץ שמיר ועבד שם בנגרות. כאשר החלק הפולני של שמיר עבר לגבעת גנים ואחר כך לנגבה, היה מאיר ביניהם. בנגבה הצעירה הקים עם שרה אשתו בית חם ואוהב לבנותיו, מיכל ואסתי. הוריו ואחיו ניספו בשואה, מלבד אחותו, ברונקה, אשר עלתה ארצה בשנת 1946, אוד מוצל מהבעירה, ובנתה את ביתה בתל אביב. מאיר כיהן כגזבר הקיבוץ, מעורה ולוקח חלק פעיל בחיים המשקיים-חברתיים של הקיבוץ. לפני מלחמת השחרור ב-12 בדצמבר 1947 התגייס לפלמ"ח ושרת בגדוד השני של חטיבת הנגב. הוא הוצב בניר-עם ועסק בענייני מטה. בגמר הקרבות ב-8 ביולי 1949 סיים את שירותו הצבאי ושב הביתה. הוא נכנס לעבוד בהנהלת החשבונות ושיקם את המקום לאחר ההרס שנגרם במלחמה. חייו הקצרים נסתיימו עם מחלתו הקשה. חודש ימים נאבק במחלה עד שלא יכול היה יותר. מאיר-ישראל הורוביץ נפטר בא' דראש השנה תשי"א, 12 בספטמבר 1950 והוא בן 41 שנים.

הפרטים נמסרו באדיבות המשפחה וארכיון קיבוץ נגבה.