לוטרובסקי יוסף ז"ל
קורות חיים
יוסף בן אהרן וחנה. נולד ביום ט"ו באדר תר"ץ (15.3.1930) בעיר לייפציג אשר בגרמניה. בן תשע היה יוסף בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובגיל רך זה נעקרו בני המשפחה כפליטים ויצאו לבלגיה. שם, בעיר בריסל, סיים את לימודיו בבית ספר יסודי וגם בבית ספר מקצועי למכניקה. אך בשנת 1946, אחרי סיומה של המלחמה, עזב את בית הוריו, יחד עם אחיו, ועלה לארץ בעלייה "הבלתי ליגלית". הוא נכלא במחנה עתלית אך בעזרת דודו, חבר גבעת השלושה, שוחרר משם. אחיו הצטרף למשק משמר הנגב ויוסף הסתפח לחברת הילדים במשק שפיים.
במשק זה השתייך ל"הפועל" (כדורגל), ומלבד ספורט ודיג אהב לקרוא ספרים על מלחמת העולם השנייה. בחברת הנוער העולה ציינה אותו רצינות מיוחדת לגבי תפקידים שביצע בארגון ה"הגנה", בשורות הפלמ"ח ולאחרונה - במערכות צה"ל.
מדבריו של דב רוזשטיין חבר ההכשרה: "...החבורה נפגשה בקיבוץ שפיים. הקבוצה הייתה מורכבת מחברים מרחבי אירופה:
פולין, צרפת, בלגיה. כולם ניצולי מחנות המוות בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בחודש אפריל 1948 התגייסה החבורה לפלמ"ח במסגרת הכשרת שפיים. בקיבוץ עצמו
הם התאמנו על ידי אנשי המקום ואף נטלו חלק בשמירות במושבה מגדיאל ליד כפר
סבא. לאחר הגיוס שהו האנשים במשך כחודש במחנה קלט לאימונים. הם התאמנו ואף
ראו מרחוק, עת שהו בקדמה את כיבוש גוש עציון והשריפה שהעלו הערבים במקום
ב-15 מאי 1948. בקדמה עסקו בעבודות בניין והקמת קו מים. לאחר תקופה שבו לתל
מונד [מחנה הקלט של הפלמ"ח]. הם התאמנו במשטרת תל-מונד ואף זכו לקבל מספר
אישי של צה"ל. לאחר מכן הועברו לסרפנד. הם הפכו להיות חלק מפלוגה א' של
הגדוד החמישי של חטיבת הראל. בשלב מסויים עברה כל הקבוצה משפיים קורס קשר
במחנה ישראל ליד שדה התעופה לוד. הקרבות בהם נטלו חלק: קרבות לשחרור
הכפרים לצורך הרחבת הכביש לירושלים, אזור שער הגיא במסגרת מבצע "ההר" הם
שהו באבו גוש, מאחר ולא היה מקום בקריית ענבים. כל יום הלכו ברגל לאכול.
לאחר מכן ירד הגדוד לנגב והם היו חלק מהכוחות שלחמו במבצע חורב. אזור הגבול
המצרי מרפיח ועד בארותיים. בסיום הקבות שבו עם הגדוד למחנה ישראל. אז
הוחלט לשחרר את חברי ההכשרות של הקיבוצים. מרבית החיילים היו חברי עליית
הנוער והם שבו לשפיים. הכוונה הייתה להקים ישוב חדשו עצמאי. הם התאחדו עם
קבוצה מרמת הכובש ועם קבוצת עולים מגבעת ברנר. אך לבסוף הוחלט כי הם יועברו
למשגב עם לתגבור הקיבוץ הקיים. חלק מהחבורה לא הסכים לעלות צפונה למשגב
עם. הם היו בהכשרה בקיבוץ נען והועברו לגליל העליון לקיבוץ דרדרה-אייל,
בגדה המזרחית של אגם החולה. מאוחר יותר נעזבה הנקודה והם התיישבו בקיבוץ
אייל בגבול המזרחי מול קלקיליה..."
יוסף ודבורה התיישבו לאחר המלחמה בשפיים. יוסף השתתף בשלוש המלחמות שעברו על המדינה, הלא הן מלחמת הקוממיות, מערכת סיני ולבסוף מלחמת ששת הימים. אחרי מלחמת הקוממיות הביא את חברתו לחיים לשפיים והם בנו שם את קן משפחתם. היה בעל נאמן ואב מסור לבניו שנולדו אחרי קום המדינה ושיווה לביתו אווירה נעימה. בשעה שיוסף מילא את תפקידו נפצע קשה בעת התחפרות בקרקע ולאחר מכן נאבק עם המוות במשך שבועיים עד יום ז' בסיון תשכ"ז (15.6.1967) כאשר מת מפצעיו כתוצאה ממילוי תפקידו. הניח אשה ושלושה בנים: ישראל, דני ומיכה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בשפיים.
בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. באלבום "עוצבת השרון במלחמת ששת הימים" שהוציאה מפקדת חטיבתו הונצח זכרו על ידי הדפסת תצלומו. עלון לזכרו בשם "יוסף נפל במלחמה" הופיע בהוצאת שפיים.
אלבום תמונות