דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

בנדה שמואל זבק ז"ל

Benda Shmuel
Benda Shmuel
נולד בפולין - לודז'
ב-3/8/1921
עלה ב-1944
גוייס ב-1942
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' א'
תפקיד אחרון: צלם סייר
שוחרר ב-1944
נפטר ב-9/7/2012

קורות חיים

שמואל בנדה(זבק) מתוך עבודת שורשים שהכינו נכדיו-"סבא זבק מספר על חייו" . 
" נולדתי ב-3 באוגוסט 1921 בעיר לודז' שבפולין.  בבית קיבלתי חינוך דתי מכיוון שמשפחתי היתה משפחה דתית. הדוד של אמי היה הרב הראשי של ורשה, וכשהגיעו לארץ ישראל, היה הרב הראשי של ירושלים עד למלחמת העצמאות. 
אני למדתי עד גיל 11 בבית ספר יהודי לבנים ובגיל 11 עברתי עם משפחתי לרומניה. ברומניה חזרתי ללמוד עד כתה י' בבית ספר תיכון. בכתה י' נסעתי ללמוד באיטליה. אחרי שנה, בשנת 1934,  הצטרף שליט איטליה דאז, מוסוליני, להיטלר  והכריז על מדיניות אנטישמית כלפי היהודים, ואני נאלצתי לחזור לרומניה והמשכתי ללמוד באופן פרטי. בעקבות מאורעות אותה תקופה, לרבות הסכם מינכן, עלתה לשלטון ברומניה " מפלגת הברזל"- מפלגת אנטישמית.  דבר זה עורר אנטישמיות ופרעות, עובדה שבגללה רבים מהיהודים ברומניה ניסו לעבור לשטח שנכבש על ידי ברית המועצות. כמו רבים מהנוער היהודי, גם אני ניסיתי לעבור לשטח הזה  ללא הצלחה.
באותה תקופה ניגשתי למבחני הבגרות. הבחינות התקיימו כאשר הגרמנית פלשו לצרפת ולכן במקום להקשיב למורים, הייתי קורא עתונים. באותה תקופה הצטרפתי  לתנועת השומר הצעיר.

בשנת 1940 השיג אבי מפליט רומני דרכון מזוייף על שם בנו של הפליט. נסעתי לטורקיה באניה דרך הים השחור, מטורקיה נסעתי באוטובוס עד בירות  ואז באוטובוס עד חיפה. נסיעה  שארכה ארבעה ימים. כשהגעתי לנמל חיפה, אף אחד לא קיבל את פני ואף אחד לא עזר לי בקליטתי בארץ. באותה תקופה שלטו הבריטים בארץ וכל מי שהגיע לארץ היה חייב לשרת בצבא הבריטי. ברחתי והגעתי לקיבוץ יסעור. הבריטים באו לחפש אותי בקיבוץ אך מזכיר הקיבוץ שהכיר את הסיפור שלי, אמר לבריטים שהסתלקתי.  

המזון בקיבוץ היה גרוע ואני למדתי לאכול מבלי להרגיש את טעם האוכל. בקיבוץ עבדתי במקומות עבודה שונים כמו בית חרושת ללבנים ונמל חיפה. במסגרת עלית הנוער, הצטרפתי לקיבוץ בית זרע.  כעבור שנה, בשנת 1942 הצטרפתי לפלמ"ח ושרתתי שם שנתיים בפלוגה א'. צורפתי לקבוצה שעמדה להישלח לאירופה. 
בשנת 1944 הקימה קבוצתי קיבוץ חדש- קיבוץ רשפים, בקרית חיים. בשנת 1946 הייתי גזבר הקיבוץ עד שנת 1948.
ב-9 ביולי 1948, יומה האחרון של ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, עלה קיבוצנו על אדמת חווה חקלאית ממשלתית בעמק בית-שאן ששמה אשרפיה. 
בשנת 1947 התחתנתי עם רבקה, אותה היכרתי בחולות הקריה ובשנת 1946, נולד עמוס בני הבכור. בשנת 1952 נולדה חנה אחותו וב-1959 נולדה תמנה אחותם. 
אני הייתי הבן הקטן במשפחתי. היה לי אח גדול שנפטר ושמו אויגן. אני בן 88 ומתגורר עם רעייתי רבקה בקיבוץ רשפים". 

שמואל בנדה התגורר ברשפים עד פטירתו ב-9 ביולי 2012.

אלבום תמונות