לוחם זקס אריה ז"ל

קורות חיים

אריה זקס נולד ב-1932 בתל אביב וגדל בשרון, במושב גן חיים, סמוך לכפר סבא. הוריו היו עולים מארצות הברית וזקס דיבר אנגלית בבית, אביו היה אגרונום. במהלך מלחמת העצמאות התנדב לפלמ"ח ולחם בשורות הגדוד החמישי בחזית לטרון. בצה"ל שירת בחטיבת ירושלים והשתתף במלחמת סיני וששת הימים. לאחר מלחמת העצמאות נסע ללימודים בארצות הברית בסיוע מלגה שקיבל.

קריירה אקדמית
בשנת 1952 קיבל תואר בוגר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס וב-1954 קיבל בה תואר מוסמך. ב-1955–1956 למד בסורבון, אחר כך הוזמן על ידי אדם מנדילוב, ראש המחלקה לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, לשמש כמורה במחלקה. ב-1958 נשלח לכתוב דוקטורט בפיצוויליאם קולג' (אנ') שבאוניברסיטת קיימברידג', וב-1962 קיבל תואר דוקטור וחזר לשמש כמרצה בחוג לשפה וספרות אנגלית בירושלים. ב-1965 קיבל דרגת מרצה בכיר, וב-1969 עלה לדרגת פרופסור חבר.

בשנת 1971 ייסד זקס את החוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית. החזון של זקס היה לשלב לימודים עיוניים עם סדנאות משחק. רוב המרצים בחוג הושאלו תחילה מחוגים אחרים, כך לדוגמה אהרן שבתאי מהחוג ללימודים קלאסיים הרצה על תיאטרון ביוון העתיקה. זקס עמד בראש החוג ובהמשך עלה לדרגת פרופסור מן המניין.

מחקריו של זקס עסקו בעיקר בספרות ובתיאטרון של ימי הביניים, הרנסאנס והעת החדשה המוקדמת במערב. כתב מחקר מקיף על יצירתו של המשורר והסופר האנגלי סמואל ג'ונסון. ב-1978 פרסם את ספר, "שקיעת הלץ במחזאות הדתית של תרבות המערב", בו ניתח את החלשת היסודות הדתיים בתרבות המערב, החל מן המאות ה-16 וה-17.

קריירה כבמאי תיאטרון
במהלך שנות ה-60 החל לביים מחזות במסגרת החוג לספרות אנגלית, בהם השתתפו מרצים וסטודנטים. המחזה הראשון שכתב וביים ב-1966 היה "המבול", במסגרת סמינריון שהוקדש לדרמה האנגלית של ימי הביניים. זקס עיבד מספר סיפורים אנגליים מימי הביניים, המחזה הוצג באנגלית והשתתפו בו גם עמיתיו המרצים יהודה עמיחי, דניס סילק וצבי יגנדורף. שנה אחר כך העלה עיבוד ל"עליזה בארץ הפלאות".
באוקטובר 1967 מונה למנהל אמנותי של תיאטרון החאן שהיה אז בשלבי הקמה. יחד עם פיליפ דיסקין שמונה כבמאי הבית של התיאטרון. אולם לאחר כחודש התפטר מהתפקיד, לאחר שלא קיבל את החופש האמנותי שהובטח לו.
באפריל 1968 עלה לראשונה מחזה שביים, הקומדיה היוונית "השלום", עם צוות שחקנים מקצועי מקבוצת "במת השחקנים", שכלל בין היתר את אמנון מסקין, לבנה פינקלשטיין וטוביה צפיר. את הכוראוגרפיה למחזה יצרה גליה גת, רקדנית להקת בת שבע, ואת התלבושות והמסכות יצרה עדה המאירית. המחזה זכה לביקורות חיוביות, והוא הוצג בתל אביב ובירושלים. לאחר שהוצג פעם אחת באולם "בית העם" בירושלים (מרכז ז'ראר בכר), פנו גורמים דתיים לעירייה ודרשו שלא יוצג יותר, מאחר שבסצנה אחת לקראת סיום המחזה מופיעה אחת השחקניות בחזה חשוף. עקב כך עבר המחזה מאולם "בית העם", שהיה בבעלות העירייה, לאולם "מיטשל" שהיה שייך להסתדרות.
בעקבות הצלחת המחזה "השלום" קיבל זקס מספר הצעות לביים הצגות נוספות באופן מקצועי. ההצגה הבאה שביים הייתה "כלאדם" בתיאטרון החאן, מחזה מוסר אנגלי מסוף המאה ה-15, אשר זהות מחברו אינה ידועה. ההצגה עלתה לראשונה במאי 1969 בהשתתפות ז'אק כהן, מוטי ברכאן, עליזה רוזן וסטודנטים באוניברסיטה העברית. והייתה תחילה אומרה לעלות לזמן קצר, כהפקת חובבים ולא באופן מסחרי בסיוע כספי של האוניברסיטה, כאשר כל השחקנים משחקים בהתנדבות. ההצגה זכתה להצלחה רבה, ולביקורות חיוביות, ועלתה שוב לאחר חודשים, והוצגה במשך כחצי שנה.

בשנת 1971 הוזמן לביים בתיאטרון הקאמרי את "הבכחאי", טרגדיה יוונית מאת אוריפידס, שאותו תרגם ועיבד זקס. במחזה השתתפו בין היתר: ליאור ייני בתפקיד האל דיוניסוס, יאיר רובין, מוטי בהרב ועליזה רוזן. המחזה כלל קטעי ריקוד ארוכים שיצרה גבי אלדור וסרט שהוקרן ברקע, והוא זכה לביקורות מעורבות. גם הפעם, כמו עם המחזה "השלום", עיריית ירושלים אסרה על הצגתו באולם "בית העם" בלחץ הסיעות הדתיות במועצת העיר, מאחר שהסרטון שמוקרן במהלך ההצגה כלל קטעי עירום.
בשנת 1973 ביים את המחזה דוקטור פאוסטוס מאת המחזאי האנגלי כריסטופר מארלו, בתרגום מנחם בן, כהפקה משותפת של החוג לתולדות התיאטרון ו"הבימה"]. בהפקה השתתפו בין היתר: יוסי פולק בתפקיד פאוסטוס, רפאל קלצ'קין בתפקיד מפיסטופלס, ניסים עזיקרי, שמואל סגל ואבי פניני. היא זכתה לביקורות שליליות וירדה תוך זמו קצר מבמה.
בשנת 1976 העלה בתיאטרון החאן, את המחזה "המבול" שאותו עיבד על פי שני מחזות, שמחבריהם עלומים, שהוצגו באנגליה בשלהי המאה ה־14 ובראשית ה־. 15 הלקוחים משני קובצי מחזות "מחזור וויקפילד" (אנ') והשני "מחזור צ'סטר" (אנ'). זו הייתה גרסה שנייה של המחזה, שהעלה לראשונה ב-1966.

קריירה כמשורר
זקס פרסם שני שירים ראשונים בעיתון הספרות "יוכני" שערך נתן זך ביולי 1967. אחר כך החל לפרסם שירים ותרגומים במדור הספרות של "הארץ" במוסף הספרותי "משא" של העיתון "למרחב", פרסם ארבעה ספרי שירה ותרגם שירה אנגלית וצרפתית לעברית. בשנת 1973, פרסם את ספר השירים הראשון שלו, "זה היה יופי", שחציו היה שירים מקוריים שכתב וחציו תרגומים לשירים.
זקס גם תרגם לעברית את שירי ידידו הרולד שימל, שאת שיריו הראשונים כתב באנגלית.

פעילות פוליטית
זקס היה פעיל למען קידום השלום, נגד כפייה דתית. ובעד חופש הביטוי.
בתחילת 1967 הצטרף ל"ועד למען שלום בווייטנאם" שעסק בפעולות מחאה נגד מלחמת וייטנאם.
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף לתנועה לשלום וביטחון, שהייתה מהתנועות הראשונות שקראו לנסיגה מהשטחים ולהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל.
בשנת 1972 הגיש תצהיר תמיכה בעתירה של הסופר עמוס קינן נגד פסילת מחזהו "חברים מספרים על ישו" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

חיים אישיים
זקס היה נשוי שלוש פעמים. ב-1958 התחתן עם שושנה להב, והם התגרשו לאחר 4 שנים. ב-1964 נישא לגבי אלדור, אשר הייתה מעורבת ברבות מיצירותיו, הן במשחק והן בכוריאוגרפיה בהצגותיו, במהלך חמש עשרה שנות נישואיהם אשר הסתיימו בשנת 1977. לזקס וגבי בת בכורה, דינה זקס.
בשנת 1963 רכש בית ערבי נטוש, שהוכרז נכס נפקדים, בשכונת אבו טור בירושלים, שהייתה אז על גבול הקו העירוני של ירושלים המחולקת. בריאיון לנחום ברנע אמר על הבית:”אני לא רואה את הבית הזה כבית שלי. אני יודע למי הוא שייך, ולמזל מצפוני, הוא שייך לאדם עשיר מאוד, באראקת, שיש לו ארמון גדול בשועפט. אני חי בבית, שומר עליו, משקיע בו הרבה כסף ועם זאת אני רואה את כל העסק כזמני. זה ביתו של מישהו אחר, ואני גר בו בתוקף הנסיבות. אני אישית אינני יכול לעשות סידור עם משפחת באראקת, אבל ברגע שיהיה סידור, אני אורז את החפצים, יוצא מהבית הזה ובונה לי בית במקום אחר. אני אצא מכאן בשמחה“.
ב-1981 נישא לרחל דיין, שהייתה צעירה ממנו ב-23 שנים, והיה אב לבן ובת נוספים, חנן ותמר. זקס המשיך להתגורר בשכונת אבו טור.
בפברואר 1990 עבר זקס אירוע מוחי, תחילה פנה למספר רופאים מאחר שהרגיש כאבים בצדו השמאלי של גופו, נירולוג בבית החולים הדסה אבחן שבץ מוחי, אך הוא לא הבהיר לו את חומרת מצבו ונתן את האפשרות לחזור לביתו. זקס החליט לנסוע לנוח בבית הוריו בגן חיים, בדרך עצר בחנות מכולת, שם עבר אירוע מוחי חמור יותר. הוא נאלץ להתחיל לעבור שיקום ממושך בבית לוינשטיין. בדצמבר 1992 נפטר בבית החולים הדסה בירושלים, שבועיים לאחר שהתעורר מתרדמת בת שלושה חדשים. הוא הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.

הפרטים באדיבות ויקיפדיה (5.4.22)