טל טלישבסקי נחמן ז"ל

קורות חיים

נחמן טל (2 בפברואר 1931 – 9 בינואר 2021) היה ראש האגף הערבי בשירות הביטחון הכללי והמשנה לראש השירות, ולאחר מכן היה עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

נחמן טל (טלישבסקי) נולד בכפר גנים, פתח תקווה. הוריו של טל עלו לארץ ישראל כחלוצים בעלייה השלישית, נישאו והתיישבו בכפר גנים. בנעוריו היה פעיל בתנועת "הנוער העובד". התגייס לפלמ"ח, עבר קורס חבלה והתמחה בהכנת פצצות מאולתרות. עבר הכשרה בקיבוץ גבע(הכשרת גבע הצעירה). עקב פרוץ מלחמת העצמאות לא סיים את לימודיו בתיכון והתגייס לנח"ל. השתתף במלחמה כחבלן, בין השאר במבצע דני. לאחר שחרורו נמנתה הכשרת גבע עם מייסדי קיבוץ אבוקה בבקעת בית שאן( יחד עם הכשרת נווה ים אלומות).  לאחר שהגרעין התפרק והחלום האידאליסטי להקים קיבוץ חדש נמוג,  נשלח כרכז תנועת הנוער העובד לשנת הדרכה בהרצליה. שם הכיר את משה אורי, שגייס אותו בשנת 1955 לשב"כ. התגייס טל ב-1954 לשב"כ, שבו עשה את מרבית חייו הבוגרים.
הוא שירת בשירות הביטחון הכללי במשך 40 שנה, והתמחה בעניינים ערביים. בשנות השישים הושאל טל משב"כ ובמשך חמש שנים שימש כראש מרחב הצפון ביחידה 154 (לימים 504) של אגף המודיעין בצה"ל, שתפקידה לגייס ולהפעיל סוכנים, ועוד שלוש שנים בהשאלה לתחנת המוסד במערב גרמניה. בשב"כ כיהן כמפקד מרחב עזה וסיני, ובהמשך כראש האגף לעניינים ערביים וכמשנה לראש השירות. בזמן שירותו כראש האגף לענייני ערבים בשירות הביטחון הכללי התרחשה פרשת קו 300. טל לא היה מעורב בפרשת הריגת המחבלים ואף טען כי הם לא היוו סיכון ועדותו בנושא נחשפה בסרט "א. תחסל אותם" ששודר בערוץ 10.

בינואר 1970, נפצע טל ברגלו מאש מחבלים. זו היתה פציעתו הקשה השנייה. הפעם הראשונה התרחשה כששב מפעילות מבצעית בנהריה, נרדם על ההגה והג'יפ שבו נהג התנגש ברכבת. בנס הוא לא נהרג. בשני המקרים הוא שב לעבודתו בתוך שבועות. 

 "תרומתו של נחמן לשב"כ היתה עצומה", אמר עליו ראובן חזק, "היה לו חלק חשוב בטיפוח המחקר המודיעיני, בבניית עקרונות הכיסוי הבסיסי (כס"ב) ותורת הלחימה (תו"ל)". לדבריו, לא פחות "- לא רק דרך כוונת הרובה. הוא תמיד הדגיש את צורך בחתירה לשלום".

בשנת 1991 השתתף בוועידת מדריד, והיה חבר משלחות ישראל למשא ומתן לשלום עם הפלסטינים ועם ירדן.
בשנת 1995 פרש מהשב"כ, אך ראשי השב"כ מאז הוסיפו להיעזר בו כבמעין יועץ לענייני הערבים בישראל. לאחר פרישתו עבד בהתנדבות ב"מורשת", יחידה ההיסטוריה של שב"כ. ראש השירות לשעבר, עמי אילון, אישר לו לאחר פרישתו לערוך מחקר שנסמך על מסמכים סודיים של השב"כ ומארכיונים אחרים; מהמחקר הבשילה עבודת דוקטורט שהוגשה לאוניברסיטת חיפה, אך זו חסויה עד היום.
בשנת 1999 פרסם את ספרו "עימות מבית", שבו דן בהתמודדות מצרים וירדן עם האסלאם הקיצוני, ובו הוא ראיין דמויות כדוגמת השייח אחמד יאסין (הספר תורגם לשפה האנגלית). כן השתתף בכתיבת ספר על חמאס. 

טל היה בעל תואר דוקטור מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, ולימד באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, היה פעיל במסגרת המפקד הלאומי וחבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון.

את רעייתו עפרה, גננת במקצועה, הכיר במושב מעונה, בעת פעילותו כרכז המרחב הצפוני. לשניים נולדו שלושה ילדים. טל השתקע בעיר רעננה והתגורר בה משנת 1982.

נפטר ב-9 בינואר 2021. נטמן בבית העלמין כפר נחמן ברעננה. הותיר אחריו את רעייתו, עפרה, ילדים ונכדים.

הפרטים תודות לויקיפדיה.