Lieutenant Hwosh Amnon "Letzi"

Son of Magdelana and Samuel
Born in Romania
On 27/8/1928
Immigrated on 1946
Drafted on 1946
Served in Palmach
In The Fourth Battalion, Harel Brigade, Hait Company
Role: scout officer
Killed In Battle in Operation "Horev"
In The War Of Independence
On 4/1/1949
In: Rafah
Buried in Kibbutz Kinneret
Was 21 years old
Photo Album

אמנון הווש





הווש אמנון

אמנון עם סנוקי ויפה מילר

אמנון עם חבריו, סנוקי וחיים יוסטיג

אמנון עם יפה ומיה

אמנון עם חבריו הלוחמים בדיר ראפאת

תמונת פרופיל של אמנון

אמנון בגיל הנעורים

אמנון בצעירותו
תמונות מהשירות בפלמ"ח

קרית ענבים-בסיס הפלמ"ח

קרית ענבים-בסיס הפלמ"ח

קרית ענבים-בסיס הפלמ"ח

קרית ענבים-בסיס הפלמ"ח

הסיירים

הסיירים

יחידת הסיירים

בית קקל ליד יעזור

במעין בית סוסין 1

במעין בית סוסין 1

במעין בית סוסין 1

במעין בית סוסין 1
תמונות משפחתיות

תמונה משפחתית

אביו ואימו החורגת

אביו


תמונות מתקופת הנעורים






תעודות וחפצים

תעודת הזהות

אשור חברת העובדים

פנקס חבר הסתדרות

תעודת אחריות לשעון שנרכש על ידי אמנון

אישור עליה

תעודת רישום

פנקס מגויס

פנקס מגויס

כרטיס מגויס

פנקס השירות

פנקס השירות

אישור השתייכות לגדוד הפורצים

תעודת חופש

אישור חופשה

תעודת קצין-אישור

אישור על תעודת הפטירה

תעודת נפילה

תעודת קבורה

סרט לאות מלחמת הקוממיות

הגהת התמונה לספר "יזכור"



דרגות וסמלים

מדליות וסמלים

סמלים

סיפור הנפילה מפי מדריך החברה - מולה
רשימות לזכרו


רשימות לזכרו
לזכרו
איני יכול לא להזכיר דמות, שבשבילנו - ובשביל כל סייר עברי - היא דמות מחנכת; דמות של איש, שלו הזכות המלאה להיות במסיבה זו: אמנון.
עוד לא נגלה עליו הכל. הוא הגיע לשיא בתפקיד ובהכרה. מבלי לבקש פקודה נוספת הוא מילא את המוטל עליו.
אני זוכר: גדודינו היו במשלטי י. אמנון יצא לסייר בכפר י. הוא לא מילא את התפקיד בלילה הראשון. הלך בלילה השני. הלך בלילה השלישי. המשיך בלילה הרביעי - אז הוא שהה שעה בתוך הכפר, ראה את מדורת האויב, שמע את דברי חייליו היושבים על ידה.
חזר ומילא את התפקיד.
זאת היתה דבקות למטרה: צבאית ומוסרית.
זהו אופי הסייר.
תמיד הוא חזר בריא ושלם. אמנון השתלב בתוך הסיירים כדמות אגדתית, שבה לא יפגעו.
הוא יצא - ונפל.
לאורו צריך להתחנך.
דברים שנאמרו במסיבת הסיום של קורס סיירים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
עוד לא נגלה עליו הכל. הוא הגיע לשיא בתפקיד ובהכרה. מבלי לבקש פקודה נוספת הוא מילא את המוטל עליו.
אני זוכר: גדודינו היו במשלטי י. אמנון יצא לסייר בכפר י. הוא לא מילא את התפקיד בלילה הראשון. הלך בלילה השני. הלך בלילה השלישי. המשיך בלילה הרביעי - אז הוא שהה שעה בתוך הכפר, ראה את מדורת האויב, שמע את דברי חייליו היושבים על ידה.
חזר ומילא את התפקיד.
זאת היתה דבקות למטרה: צבאית ומוסרית.
זהו אופי הסייר.
תמיד הוא חזר בריא ושלם. אמנון השתלב בתוך הסיירים כדמות אגדתית, שבה לא יפגעו.
הוא יצא - ונפל.
לאורו צריך להתחנך.
דברים שנאמרו במסיבת הסיום של קורס סיירים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח


רשימות לזכרו
לזכרו - רומי
.... וכך שרכנו על פסגות ההרים בואכה בית לחם - כשהמייסר על הגב - והמצלמה דרוכה ביד....
ליד המעין הבהלנו כלב מגודל ומגושם מרבצו. החל מסתלק כשזנבו בין רגליו...
נטלתי רובי ופגעתי בו ממרחק..
מצויין... פגעת. הוא גוסס. גמור איתו...
כאשר נדמו היריות ויללותיו של הכלב - חייך אלי.
"ראית? הוא ידע שהוא הולך למות, הפחד הזה בעיניו, ראית כעצד קפל את זנבו בין רגליו וברח, הפחדן העלוב...
למטה ב"טרסה" השלישית החלו בוקעות יללותיהם של מספר גורי כלבים שמתגלגלים היו באורה של חמה...
דרכתי את רובי וצלפתי - לא כלום. שנית דרכתי - לא כלום. שלישית...
"הנה להם" - אמר - "הרי גורים אלה, הסתכל בהם, בכלל לא ירגישו ביריות, הרי בטוחים הם כי חיים הם ושיחיו ושלעולם יהיו מתגלגלים באורה של חמה... לא, לא תפגע בהם, - כאלה אינם נפגעים לעולם..."
נטלתי רובי על השכם והמשכתי דרכי בעקבותיו כשהמצלמה מתדפקת. לצדי חסרת אונים ועלובה - וכי כיצד יכולה זו להנציח מעמד זה שלו...
... תומך היה בזרועי כשהורידוני מהמכונית והובילוני תוך כתלי בית החולים.
המראות מטושטשים היו סביבי. הרגשתי רק את הכאב צובט בבטני.
וכשהשכיבוני וכיסוני היטב ועמדו להיפרד מעלי קרב ושח לי: "היה בריא... להתראות..." וחייך.
"כן", אמרתי לו..., "יהיה בסדר"
לא - אז לא האמנתי כי עלי להחזיר ולאמר לו אותם דברים עצמם... וכי מי האמין שאמנון....
כיצד היה חוזר ואומר? - איך שזורקים את החתול תמיד יפול על רגליו...
ומוסיף: לאן ששולחים את הסייר, תמיד יחזור לבסיסו...
ואמנון לא חזר לבסיסו.
רומי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
ליד המעין הבהלנו כלב מגודל ומגושם מרבצו. החל מסתלק כשזנבו בין רגליו...
נטלתי רובי ופגעתי בו ממרחק..
מצויין... פגעת. הוא גוסס. גמור איתו...
כאשר נדמו היריות ויללותיו של הכלב - חייך אלי.
"ראית? הוא ידע שהוא הולך למות, הפחד הזה בעיניו, ראית כעצד קפל את זנבו בין רגליו וברח, הפחדן העלוב...
למטה ב"טרסה" השלישית החלו בוקעות יללותיהם של מספר גורי כלבים שמתגלגלים היו באורה של חמה...
דרכתי את רובי וצלפתי - לא כלום. שנית דרכתי - לא כלום. שלישית...
"הנה להם" - אמר - "הרי גורים אלה, הסתכל בהם, בכלל לא ירגישו ביריות, הרי בטוחים הם כי חיים הם ושיחיו ושלעולם יהיו מתגלגלים באורה של חמה... לא, לא תפגע בהם, - כאלה אינם נפגעים לעולם..."
נטלתי רובי על השכם והמשכתי דרכי בעקבותיו כשהמצלמה מתדפקת. לצדי חסרת אונים ועלובה - וכי כיצד יכולה זו להנציח מעמד זה שלו...
... תומך היה בזרועי כשהורידוני מהמכונית והובילוני תוך כתלי בית החולים.
המראות מטושטשים היו סביבי. הרגשתי רק את הכאב צובט בבטני.
וכשהשכיבוני וכיסוני היטב ועמדו להיפרד מעלי קרב ושח לי: "היה בריא... להתראות..." וחייך.
"כן", אמרתי לו..., "יהיה בסדר"
לא - אז לא האמנתי כי עלי להחזיר ולאמר לו אותם דברים עצמם... וכי מי האמין שאמנון....
כיצד היה חוזר ואומר? - איך שזורקים את החתול תמיד יפול על רגליו...
ומוסיף: לאן ששולחים את הסייר, תמיד יחזור לבסיסו...
ואמנון לא חזר לבסיסו.
רומי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח


קטעי עיתונות

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"

מתוך "במחנה"