ונזכור את כולם

טוראי קרון אהוד ז"ל

בן יהודית ומאיר
נולד בגרמניה
בי"ח ניסן תרפ"ט, 28/4/1929
יחידות: הגדוד הראשון
בהכשרת מעוז א', 1945-1947
נפל בקרב
בה' תמוז תש"ח, 12/7/1948
מקום נפילה: לוד
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 19 בנפלו

קורות חיים

אהוד בן יהודית ומאיר. עלה לארץ עם הוריו ב- 1933, עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה. הוריו התישבו ברמות השבים ואהוד למד בכפר מל"ל ואחרי-כן ביגור. בבית-הספר התיכוני מקצועי על שם טיץ השתלם במלאכת הנגרות. בשעה שהאנגלים ערכו ביגור את חיפושי הנשק הידועים נכלא אהוד עם רבים אחרים במחנה העצורים בעתלית. כשהשתחרר חזר לעבודה במשק הוריו ברמות-השבים. הדריך את חברי סניף "מחנות העולים" במקום. כבעל מרץ ויזמה השקיע עמל רב בפיתוח הסניף ורבה היתה השפעתו על חניכיו. בתום שנה עבר מטעם תנועתו להכשרה במשק מעוז-חיים ושם עבד בדיג, עד שפרצה מלחמת השחרור אהוד הצטרף מיד לפלמ"ח והשתתף בקרבות הקשים בגליל.
נפל ב-12 ביולי 1948 בכיבוש לוד והובא לקבורה בבן-שמן. ביום כ"ד בטבת תשי"א (2.1.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק. לזכר עבודתו המסורה בין בני הנוער שבמקום הקים המושב "צריף אהוד", למען פעולות בני תנועתו, להיות מושג ודוגמא ומופת של נוער ישראלי, שדבריו ומעשיו הם מזיגה חלוצית אחת.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

אהוד אחי

אהוד נולד ביום י"ח בניסן ה'תרפ"ט בשטוטגארט שבגרמניה. הוא עלה ארצה בן ארבע שנים, בשנת ה'תרצ"ג. הוריו התיישבו ברמות השבים. אחר שגמר ליודיו בכיתה ט' בכפר מל"ל - עבר ללמוד בבית הספר למלאכה ע"ש טיץ ביגור. שם היה בזמן החיפושים שערכו האנגלים, והובא לעתלית.
אחרי השחרור חזר הביתה ועבד שנה במשק הוריו. בו בזמן הדריך את הנוער, חברי "מחנות העולים" ברמות השבים, ואחרי שנה יצא להכשרה למעוז חיים מטעם תנועתו. שם עבד בדייג. בינתיים פרצה המלחמה והוא וכל חבריו התגייסו לצבא, הוא היה בפלמ"ח. השתתף בקרבות בגליל.
הקרב האחרון שלו היה בלוד, שם נפל ביום ה' תמוז ה'תש"ח.
יהי זכרו ברוך.

אחותו רחל
(מתוך "בזכותם" לבני כפר מלל והאזור)


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

תולדותיו

תולדותיו
הילד אהוד (הרברט) היה אהוב על הבריות והצטיין בנימוסיו היפים ובדרך ארץ שנהג ביחס למבוגרים. הוא היה מעין מזיגה הרמונית של התכונות האופייניות של ה"צבר" עם התכונות החיוביות של חינוך בבית הוריו, חינוך שהיה מבוסס על מיטב יסודות ההשכלה של אירופה המערבית.
בן י"ג שנים יזם אהוד את יסוד תנועת "מחנות העולים" ברמות השבים, שהוא היה נושאה ומדריכה עד שהצטרף לקיבוץ "מעוז חיים". תמיד שימש דוגמה ומופת לחניכיו וחבריו בתנועה, ובהצטרפותו לקיבוץ ראה הארכה טבעית ומובנת מאליה של פעולותיו ברוח מטרת תנועתו. בקיבוץ הצטרף אהוד מיד לשורות פלמ"ח, ובפרוץ מלחמת השחרור גויס לצבא והשתתף בקרבות בעמק הירדן ובגליל, ומשם עבר עם יחידתו לחזית המרכזית והשתתף בכיבוש לוד.
ביום ה' בתמוז ה'תש"ח, בדרך לכיבוש רמלה, פגע בו כדור של צלף ערבי, שנורה מבנין משטרת לוד. הוא הובא למנוחה עראית בבן שמן, ומשם לבית הקברות הצבאי שבנחלת יצחק, למנוחת עולם.
לנוער המקומי ולחברי תנועתו מוסיף אהוד להיות מושג ודוגמה ומופת של נער ישראלי, שדבריו ומעשיו הם מזיגה חלוצית אחת.
זכרו לא ימוש מלבנו.

הוריו
(מתוך "בזכותם" לבני כפר מלל והאזור)


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח