דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי ארזי מאיר ז"ל

בן אלקה ויהודה
נולד בארגנטינה
בי"ג אדר תרפ"ט, 23/2/1929
יחידות: פל' ז'+ג'
בהכשרת משמרות/מסדה - ("אופקים"), 1946-1947
נפל בעת מילוי תפקידו
בט"ז סיוון תש"ח, 23/6/1948
מקום נפילה: ביר עסלוג'
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 19 בנפלו

קורות חיים

ארזי מאיר בן יהודה ואלקה. נולד בי"ג באדר תרפ"ט בארגנטינה.
עלה ארצה עם הוריו בשנת 1937. נתיתם מאמו בעודו ילד ונשלח להתחנך בבן-שמן. הצטרף ל"הנוער העובד" ושימש מדריך-נוער בכפר-סבא ובשכונות-הספר בתל-אביב. בהטיפו למיזוג ההגנה והעבודה, בחר בדרך ההגשמה ויצא להכשרה בדגניה ב' ונכנס לפלמ"ח. חלומו לבנות ישוב חדש בשממת הנגב היה למציאות בעלותו עם חבריו לרמת הנגב. מאז התמסר לבנין המשק ושקד על תיקון כל פגם בחיים החברתיים. ראייתו את החיים היתה רצינית ואחראית, וכל תפקיד אשר קיבל עליו מילא במסירות וקפידה בכל שטח משטחי חייו. בין בחייו הפרטיים ובין בחברתו, ובין בעבודה ובחיים היום-יומיים הפשוטים.
במשך זמן מסוים מילא תפקיד של מזכיר-חוץ, אולם לבו לא נהה אחרי העסקנות. היה מעונין בעבודה ממש. פיעמה בו הכרה ברורה ביעודו ובערך תפקידו, ועל אף גילו הצעיר היה אחד הקובעים את מהלך העניינים במשק. הליכותיו הפשוטות והנלבבות חיבבוהו על חבריו וחניכיו. עם פרוץ מלחמת-השחרור הכשיר עצמו בקורס לחבלנים, עסק בהדרכה ובאימון חברים. חלקו היה רב בפעולות נועזות שבוצעו בנגב.
ערב כיבוש ביר עסלוג' התאמן בזריקת רימון-הצתה שהתפוצץ ופצעו פצעים אנושים. מת כעבור שבועיים בבית-החולים "הדסה" ב-23.6.1948. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק ביום 24.6.1948.
משפחתו הוציאה חוברת "דפים לזכרו", ליום השנה למותו.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

דברים לזכרו מיום השבעה

"הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גבורים?" מה כבד העט, מה מעיקה הכתיבה, כמה קשה להסתגל למצב וכמה קשה להשלים עם העובדה המרה הזאת שמאירקה איננו, האמנם אינך עוד אתנו, מאירקה? האמנם לא נראך בינינו כתמיד?
באיזה "קלות" ניתק כלי-ההשמדה את החיים הצעירים, הרעננים והתוססים! האמנם זהו הסוף, סוף כה מר, כה אכזרי? נפלת שדוד במערכות ישראל בעודך באבך ואנו עדיין בראשיתה של הדרך - דרך היסורים והעמל, דרך בנין נקודה עברית במרחבי הנגב השומם. חשבת והאמנת כי בדרכי שלום תבנה הארץ, בחרת את דרך ההגשמה והכשרת עצמך למען תוכל ביתר קלות ונסיון לנצח את השממה. על ברכי תורת אמת זו התחנכת ואף חנכת אחרים. אולם בבוא העת להמיר את האת בחרב לא הססת והצטרפת אל העומדים בשער מול האויב שכפה עלינו מלחמת הרס עקובת דמים זו.
מאירקה עבר הרבה באביב ימיו הקצרים. הוא עבר את דרך חייו הקצרים לא מתוך קלות ולפרקים חסרו לו חדוות הילדות והנעורים. בגיל רך נתיתם מאמו הורתו ומבלי שהספיק לשאוף אל קרבו את קרבת הבית וטפול האם, נשלח לבן-שמן ושם קבל את חנוכו העקרי. הוא מסיים את חוק למודיו וללא הסוסים בוחר בדרך ההגשמה ויוצא להכשרה בדגניה ב'. הוא נהיה לאחד מנושאי החברה במקום, הכל נתנו אמון במאירקה, בטחו ביושרו ובמסירותו לחברה ולחזון. עקב החובה לתת עזרה להורים נאלץ היה לעזוב לזמן-מה את חברתו, אולם שקד תמיד על קשרים הדוקים אתה. בכל הזדמנות היה מופיע, משתף את עצמו בדיונים, משיא עצות, מנחם ומעודד. בהיותו בעיר התמסד להדרכת נוער עזוב בשכונות הספר של תל-אביב, לא חסך כל עמל ומאמץ מצדו כדי להועיל לזולתו.
עם האחוד של חברתו מדגניה עם חברת משמרות, חזר לחברה ולהנהלת עניניה. ללא קשיי הסתגלות יתרים נכנס לעבודתו במשק ולפעולתו בחברה. לא מעטים הרגעים הקשים אשר היו לחברתנו בתקופה ההיא. בעזרתו של מאירקה, באמונתו ובתקותו שהצליח להפיח בלבות החברים עברנו והתגברנו על רבים מן הקשיים.
עם תחילת הדיונים על גיוסנו לחטיבה - היה מאירקה בין התובעים ללכת למשטר של עבודה ואמונים. הוא תבע מעצמו ומאחרים למזג את רעיון העבודה והעמל ברעיון ההגנה והאמונים. הוא הבין והחדיר הכרה זו לחברים, כי בעולם זה כל יוצר ובונה חייב להיות מרכז להגן על פרי עמלו ברגע שהמציאות תכפה עליו דבר זה. בחטיבה הוא מלא מרץ ונכונות, יזמה וכשרון בשטח האמונים כבשאר השטחים.
בקושי הצלחנו להשאירו בתוכנו והוא ממשיך בפעולתו בחברה, בהיותו במסדה הוא נקרא להדרכה בתנועה ונשלח כמדריך - מרכז לסניף כפר-סבא. הוא עשה שם גדולות, מתחבב על החניכים ומדריכים כאחד.
אולם עם עלות הקבוצה על אדמת הנגב, לא יכול היה מאירקה לעמוד מן הצד וברגעים אלה נענה לקריאת הקבוצה והוא מופיע ומפיח רוח חיים ורעננות בקבוצה, מסייע, עוזר ומעמיס על עצמו כל עול שנדרש ממנו. מאז הוא המדריך והמכוון, שוקד על תקון כל פגם בחיים החברתיים. לדעתו, לדבריו - תוכן, משקל, כל מלה שלו היא פרי מחשבה מעמיקה, פרי הגיון וידיעת ענין. כמזכיר חוץ הוא שוקד על קשרים עם מוסדות וחברים הנמצאים מחוץ לבית.
כשגברה המערכה ותפקידו תבע ממנו, - עקב חוסר אפשרות להגיע לבית, - להיות רחוק מהחברים, הוא בא לקבוצה ובשיחה תבע את זכותו להיות בימי מבחן קשים אלה עם החברה. קשה היה לעמוד נגד דרישתו זו, הוא חזר לקבוצה ונטל את הנהלת העינינים במקום. שוקד על הצלחת האחוד ועל קדום המצב החברתי בקבוצה. אולם המערכה נטשה לו רחוק ממנו ומזגו הסוער ומצפונו אינם מניחים לו לעמוד מהצד, מאירקה משתלם קורס לחבלנים ולומד בשקידה כל פרט ופרט. מאז הוא מתיצב לכל פעולה ובין פעולה אחת לשניה הוא בא הביתה. ועד רגעיו האחרונים הוא מסור לחברהף שותף לדיוניה, הגיגיה ולבטיה. עד רגעו האחרון הוא שואל על הנשמע בקבוצה, בבית. הוא חלם להקים פה את ביתו, תוך מסירות ללא גבול ותוך מזוג הרעין והמעשה - נפל חלל והוא מלא מרץ, תכניות ורצון חיים.
איכה הכריעך המוות? איכה יכול לך? קיוית להבריא תוך שבועיים ולחזור לחברה, אולם הגורל המר והנמהר רצה אחרת...
בדמך הרוית את אדמתנו.
לכל קושי נחלצת אתה הראשון ונפלת הראשון על מזבח בנינה, והגנת על קבוצתנו.
אתה כרת לנו במותך ברית דמים עם המקום הזה, עם הנקודה הזו, רוחך תוסיף לשרות בתוכנו, עצתך ודמותך ילוונו ידריכונו בדרכנו הקשה לעד!
אנו נלחצים כולנו למלוי השורות ולפריעת נקם. אנו נערכים למלחמת חיים ומוות על תקוות עמנו, בידיעתנו כי לנו הנצחון.
עם אשר הוליד בנים כמוך, אינו מאבד אמונתו בנצחון הסופי! כוחות השחור וההרס שקמו עלינו לכלותינו לא לקחו בחשבון כי בנים כאלה לעמנו, וכי במלחמה זו, מחוץ לנשק קובעים הרוח, האמונה והחזון!
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים!
שלום לעפרך מאירקה היקר!!!
אברהם ש.
רמת נגב
מתוך חוברת בהוצאת המשפחה ליום השנה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו- הנוער העובד

מאירקה נפל, מאירקה החבר, המדריך, זה שכה אהבנוהו, שוב אינו איתנו.
שירת חייו אמצע נפסקה, ושוב לא נוסיף לראות את דמותו היקרה כה לכולנו.
מה קשה להסתגל למחשבה שהוא איננו, הוא לא יוסיף לרקוד אתנו ולא עוד נשמע את קולו בשירו שירי המולדת, העבודה והדרור.
הוא קבל על עצמו את ההדרכה בסניפנו, נפרד לתקופה קצרה מהכשרתו כדי לחנך גם אותנו ללכת באותה הדרך בה הוא הלך. ועם חברי הכשרתו עלה להתישבות ויחדיו הקימו נקודה חדשה בנגב השומם.
עם הראשונים שיצאו למלחמת השחרור והגאולה לעמנו, יצא גם הוא מקבוצתו והל להלחם ומשם לא חזר.
על קברך מאירקה היקר, נשבענו ללכת בדרך שבה הורית לנו, אנו נשיב נקמה תחתיך ונשחרר את ארצנו שלמענה נפלת. אתנו אתה, נחרת בדמנו ובנפשנו, אתנו אתה ובתוככנו.
סניף הנוער העובד
בכפר סבא
מתוך חוברת בהוצאת המשפחה ליום השנה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו - מתוך "במעלה"

ביום אחד נכנסנו לתנועת הנוער-העובד, נתקשרנו אליה והתערנו בה. איך אשכח את הערבים בהם ישבנו ויסדנו את החוג, עת ישבנו על הספסל בשדרת המושב, על הדשא מאחרוי הספריה, ונרקום יחד את חלומותינו - חלומות נעורים.
צעדנו בשורה אחת ביום בו נכנסנו בברית המולדת וההגנה, יום בו הרחמונו את ידנו לראשונה ונשבענו להיות נאמנים ומוכנים לתת הכל.
ומי היה נאמן ממך? ומי נתן יותר? הן אתה נתת הכל...
שורה ארוכה היתה אז, והנה אחד-אחד נפקדים הם ואינם, צבי וגדליה ואתה...
ואחר, כשאך נתבגרנו מעט, יצאת לפני בדרך שהתוינו לעצמנו. ותהיה לי גם ידיד וגם מורה דרך. יצאת להכשרה - ואצא בעקבותיך.
ושוב נפגשנו בשורות הפלמ"ח. יצאת להדריך בשליחות התנועה - ואני יצאתי למלא את מקומך - כי דרוש הייה למשק.
עלינו יחד על הקרקע, יחד כרתנו ברית עם חולות הנגב. אני אחזתי ביתד הראשון של המשק ואת הלמת במקבת.
ביום זה, יום קבורתך, נשבע אני: להמשיך אשר החילונו יחד! לנקום גם את נקמתך!! ללחום כפליים - גם עבורך! ולהגשים את חלומנו המשותף, ואף אם תכבד המעמסה.
נכתב ב"במעלה" ע"י אמיתי עציוני
מתוך חוברת בהוצאת המשפחה ליום השנה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח