דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי דדשוב אהרן ז"ל

בן נעמי ויהושע
נולד בתל אביב
בי"ח אלול תרפ"ז, 15/9/1927
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא"
נפל בקרב במיבצע יבוסי
בכ"א ניסן תש"ח, 1/5/1948
מקום נפילה: ירושלים - קטמון
נקבר בירושלים - סנהדריה
בן 21 בנפלו

קורות חיים

דדשוב אהרן בן יהושע ונעמי. נולד בי"ח באלול תרפ"ז (1927) בתל-אביב. למד בבית-הספר "ביאליק" ואחר-כך השתלם במקצוע המכונאות. עזר לאביו, בעל בית-קפה, בבית-העסק שלו.
התגייס באדר תש"ח וצורף לפלמ"ח; עבר קורס אימונים במושב חירות בשרון. לפי עדות מפקדיו הצטיין ביחסו הרציני לתפקידו ובשקט מופלא. מיד הוברר כי הוא חייל מעולה. השתתף במבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים ובקרבות בתוך ירושלים כלוחם בגדוד הרביעי של הפלמ"ח; היה מהלוחמים הטובים ביותר במחלקתו.
נפל בקרב על קטמון בכ' בניסן תש"ח (29 באפריל 1948). נקבר ב-3.5.1948 בסנהדריה בירושלים.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

לזכרו - מאחותו - שרה

דמותו נצבת לפני בכל מקום ובכל רגע, דמות אצילה ונפש אצילה שופעת טוב לב ואומץ. בכל מקום בואו האציל מנפשו הטהורה והעדינה על רעיו וידידיו. כולם אהבוהו וחבבוהו. מסור ועוזר לכל. עיים פקחיות וערניות, שקט ועדין נפש. נולד בשנת 1928 בעיר תל אביב. בן תפנוקים להוריו, מסור, אהוב על אחיו ואחיותיו, מנומס בדרך הליכותיו ומנהגיו ושומר אמונים. השקפותיו לגבי כל הארגונים והמפלגות היו רחוקות ממנו והלאה, אהב את החופש והעצמאות.
עם פרוץ המלחמה בארץ התנדב לצבא ישראל ועם המצור על ירושלים בזמן השלטון הבריטי לא שקט וחרף נפשו על הגנת ירושלים. הוביל שיירות אספקה והשתתף בכל הקרבות, עזר לחבריו הפצועים ונפל עם הנופלים בכבוש קטמון. הם היו קומץ של בחורים שנלחמו באומץ ובחרוף נפש.
הידיעה על מותו באה במאוחר, בהפוגה הראשונה שחיכינו בכליון עינים לשובו, אך לשווא. הוא לא חזר יותר.
במשך כל הזמן שהתגיס היה רק יום אחד בבית ויותר לא ראינו אותו. במותו אבד בחור יקר ועז נפש. כל ידידיו ומכריו שידעו והעריכו אותו זכרו לא ימוש מקרבם, ודמותו האצילה לעיננו לנצח. קשה האבידה וגדול הכאב, אין מלים לנחם את הוריו האומללים. לא נשכח אותך, אהרון אחי היקר והאהוב. אהבת את ירושלים, נלחמת ונפלת בעדה.
יהי זכרך ברוך ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
אחותך המבכה אותך תמיד.
שרה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו - מאהרון

אמת נכון הדבר כי בלא עת הוא נפל. בן 21 היה. אדם יקר, חבר נאמן, אשר אין להטיל ספק ביושרו, עוד היום אני רואה את דמותו האצילה כמו שהיא, עוד זוכר אני איך הכרתיו ומאותו הרגע נקשרה בו נפשי. אהרון בהגינך על המולדת נפלת, בין חומות ירושלים הקדושה ושם נקדש גם שמך ואי אפשר לשכוח נפש כה יקרה, כל מקום כל פינה מזכירה לי נשכחות, מזכירה לי את מעשיך היפים, אהרון היקר, אמנם נפלת, אך אתה חי בי בקרבי, כאילו רק הרגע עזבתני ועוד אשוב לראותך.
יש שעות בעיקר בן הערביים בזמן שהיינו רגילים להפגש כאב חד צובט את לבי, ואני מוריד את ראשי ויודע שאך לשווא אחכה לך. כל מכריו וידידיו הזדעזעו לשמע הידיעה המחרידה ואין לאל ידם לעזור.
גדול הכאב, גדול מאוד. אי אפשר לתאר! אהרון חברי קצרה ידי מכתוב עליך. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
חברך
אהרון מזרחי

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו - מנח

אין מלחמה בלי אבדות ואין נצחון בלי קרבנות , זהו פתגם המלחמה האכזרית. אהרון היה אחד הקרבנות שנתנו את נפשם למען ירושלים שנמצאה אז במצור נורא ללא כוח ומזון, מעטים נגד רבים נלחמו אז כאריות. הוא הלך לשחרר את ירושלים מקיני המרצחים הערבים ובכבוש שכונת קטמון פגע בו כדור אויב.
אבל כבד חרות בלבי בו נפל ידיד כה שקט וטוב שלא ידע עד יום מותו-נפילתו מה פשר המילה קרבות ומלחמה. נזכר אני בימים הנוראים שהישוב היה נתון בו, לא יכול היה להשאר בעיר בידים חובקות והוא הצטרף ליחידת הפלמ"ח. מהפלמ"ח נשלח במהרה יחד עם כולם לתגבורת לבירה. השתתף בליווי שיירות ההספקה בימי המצור על אף האש החזקה שהמטירו אז בדרך והוא מילא את תפקידו הצבאי ככל חייל בפלמ"ח. כבוד למגיני ירושלים.
חברו לנשק
נח

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח