דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי פילשוס (ברנד, בולק) בנימין "בני" ז"ל

בן סאבינה ומרכוס
נולד בפולין
בכ' חשוון תרפ"ז, 28/10/1926
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא"
תפקיד: מ"כ
נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת אימונים
בכ"ב סיוון תש"ח, 29/6/1948
מקום נפילה: צריפין
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 22 בנפלו

קורות חיים

בנימין (ברנרד, בולק) "בני", בן מרכוס וסאבינה, נולד ב-28.10.1926 בזאקופאנה שבפולין. בעודו נער ניתכו עליו זוועות המלחמה. המשפחה הושמדה, ועד רגעו האחרון לא ידע שאביו נשאר בחיים. בנימין ניצל, כשתחפש לנוצרי (מראהו היה "ארי": שערות בהירות, עינים תכולות וקומה גבוהה) ובשינוי שמו. ב-1942 הצליח לעבור לרומניה וגם שם טיפלה בו משפחה נוצרית. כשנודע לו על קיומה של קבוצת-הכשרה הצטרף אליה וב-18.7.1944 הגיע לארץ ב"עליית-הנוער" וישב חודשים מעטים עם החבורה במוסד החינוכי החקלאי במגדיאל. בדצמבר 1944 התנדב לבריגדה העברית והספיק עוד להשתתף במלחמה באירופה בעמלק הנאצי ולנקום את דם משפחתו. אחרי שחרורו השתקע בחיפה. למד מלאכת ריצוף בנינים ועבד בה בעיר ובסביבה. בימים הקשים שעברו עליו התגבר על הכל תמיד בכוחות עצמו, לא רצה אף פעם ליפול למעמסה על אחרים, אהוב היה על כל חבריו ומכיריו.
הצטרף לפלמ"ח והשתתף בפעולות המחתרת. בראשית מלחמת-השחרור נפרד מארוסתו והתיצב לשירות. נשלח לקורס מ"כ, אך הדרגה לא ניתנה לו, משום שלמראית עין לא עשה רושם כמסוגל לשאת בגודל האחריות המעשית של התפקיד. אולם הצורך הגדול במפקדים העמיד אותו בראש כיתה, ובפעולות נתגלה כמוכשר ביותר בהפיכת הרזרביסטים לחיילים לוחמים. בדאגה להם כאח וכאב לא נרתע מפני כל משימה. השתתף בכל פעולות הגדוד החמישי של הפלמ"ח במרחב ירושלים (פיצוץ הגשר בדרך יריחו, "נחשון", אוגוסטה-ויקטוריה, שייך-ג'ראח, ראדאר, שער-הגיא, לטרון). בפריצות ובהסתערויות היה תמיד בראש הכיתה, ובנסיגות, בדרך חזרה מפעולות, היה המאסף בסוף הכיתה והעוזר לנחשלים. בדוגמתו חישל את אנשיו לשאת מחסור ותלאות ולבצע משימות נועזות ומוצלחות. העלים מאנשיו את מכאובי שתי כפות רגליו (שרידי מחלה מימי נדודיו על אדמת אירופה) ואף הוא עצמו התעלם מהם, עד שהגיע לנופש עם גדודו לצריפין בליל הפוגה א'. כאן נהרג בתאונה בשעת-אימונים ב-29.6.1948 למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק. אביו הגיע ארצה שנה אחרי מותו.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו