ונזכור את כולם

לוחם אורבוך מרדכי ("ג'וני") ז"ל

בן חיה ומשה
נולד באוקראינה
ב תרפ"ט, 1929
יחידות: הגדוד הראשון, פל' א'
בהכשרת עין חרוד, הנוער העובד , 1943-1945
נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת אימונים
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
בי"ב אייר תש"ז, 2/5/1947
מקום נפילה: גבע
נקבר בנתניה
בן 18 בנפלו

קורות חיים

מרדכי בן משה וחיה, נולד בשנת תרפ"ט (1929) באוקראינה. לאחר נדודים ברחבי פולין עלתה המשפחה לארץ-ישראל בשנת 1935 והתיישבה בנתניה. שם סיים את לימודיו בבית-הספר "תחכמוני" ואחרי-כן עבד בבית חרושת ליהלומים וסייע בפרנסת משפחתו. חבריו ומעסיקיו ראו בו עובד מוכשר וחרוץ וחיבבוהו מאוד בזכות יחסו הרציני לעבודה וחוש ההומור שנתברך בו.
בגיל חמש-עשרה שנה מאס בחיי העיר והצטרף לחברת "הנוער העובד" בקיבוץ אלונים. במסגרת זו מצא הנער גבה הקומה ורחב הכתפיים את ביתו האמיתי. עד מהרה למד את כל הכרוך בעבודה החקלאית ובעיקר הצטיין בקציר, ונתן יד בהעמסת החציר, בהובלה ובפריקה. "ג'וני" נהג להציג את עצמו בשם זה על שום אהבתו ל"טרזן" של אותם ימים (ג'וני ויסמילר). במסיבות ובערבי החברה היה נוהג להכריז בחיוך "טרזן לא ייעף לעולם". כל חברי הקיבוץ העריכוהו ואהבוהו בזכות מרצו הרב, פשטותו, טוב לבו ועליזותו.
בצד העליזות פעמה בו הכרה מגובשת לגבי דרך החיים הקיבוצית וגם כאב את כשלונותיה וחולשותיה. לאחר שעשה שנתיים בחברת הנוער באלונים יצא להכשרה של הפלמ"ח בעין-חרוד. על אף קביעת הרופא במקום שבריאותו לקויה ועליו להימנע מעבודה קשה ומאימונים התעקש ג'וני להמשיך בפעילותו עד שנכנע ושב לעבודתו בקיבוץ אלונים. עם זאת לא ויתר על השתתפותו בקבוצות ההכשרה של הפלמ"ח.
ביום ט"ו באייר תש"ז (4.5.1947) בעת אימונים אירעה התפוצצות בשדות גבע, בה נפצע ג'וני פצעי-מוות. יחד איתו נהרגו שני חברי פלמ"ח נוספים: שמואל קופמן ומרדכי כהן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בנתניה. הניח הורים ואחים.
רשימות על דמותו ועל דרכו ראו אור בעיתון "הארץ", ביומן עין-חרוד, ביומן אלונים ובחוברת "מערכות".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

ג'וני

פרוע שער, חולצתו פתוחה לרווחה, מהלך יחף וכולו התפרצות ותסיסה. בילדותו עלה לארץ מפולניה, גדל ולמד בנתניה והתחיל בצעירותו לעבוד בבית החרושת ליהלומים (תרשיש) כדי לעזור למשפחתו. ג'וני הלך נגד הזרם שבסביבתו ויצא לחברת-נוער באלונים ודבק במשקה ובנופה. עבד במסירות באורוה ורכז את אסם התבואות. בעין חרוד עבד בענף המספוא ולחם על עבודתו בענף כעובד קבוע למרות כל הקשיים. אהב לטיל בארץ והתגלה בכל חברותו היפה, ונכונותו לעזור בשעות קשות בטיול. היה אהוב על כל חבריו ומכיריו וידע גם לקשר קשרים עמוקים עמהם.
יהי זכרו ברוך!

גבה קומה ורחב כתפים, שזוף, שערותיו פרועות ויורדות על פניו מהלך בצעדים רחבים, תמיד מחייך, תמיד איזו בדיחה חדשה. אוהב עמל היה, מסור לעבודה. בן 15 שנה בא לאלונים לשנתיים בחברת נוער. במשך שנתיים אלה התבגר, גדל ורכש את הנכונות למלא כל תפקיד - תכונה אשר ציינה אותו תמיד. אהב את אלונים ורכש גם את אהבת החברים והילדים במשק. בעבודה הוא אחראי ומסור. עם בואו לעין חרוד נשאר בקשרים מהודקים עם אלונים, אשר הפכה להיות לו בית אשר אליו שאף לחזור. שאף לכך - ולא זכה. לרבות שאף - ולא זכה.

(מתוך הרשימה של שפט על ג'וני)

רשימות לזכרו

לזכרו

הכרתיו בפעם הראשונה באלונים, בחור עליז, שמח וחביב על כולם. ידע לרכוש לבבות קטנים וגדולים. בעליזותו ובליצנותו ידע להרים את מצב הרוח בשעות קשות. בזמן שהיה מצב מתוח או משבר. הרבה חלומות היו לו. לא פעם שמעתי מפיו על חלומותיו.אהב להיות פעיל, לקבל תפקידים. ידע גם להענות יפה לכל מי שפנה אליו באיזה בקשה שהיא. אהב להתוכח וקשה היה לשכנע אותו. זוכר אני קטע מדבריו בוכוח עם חברה "אין אנו צריכים להפסיק במאבק שלנו בגלל הקרבנות שנפלו. נפלו ויפלו ואנו נמשיך"
משפט זה כעת נגד עיני חבריך. הם ימשיכו בדרכך יקימו את חזונך אשר חלמת ולא הגעת אליו. חבריך נשבעו לך על קברך שהם לא יסורו מהדרך שהלכת בה עד עתה, והידים לא תרפינה מן המחרשה וההגנה שלמענם נפלת. בהכנת הגוף והרוח לקראת מטרתנו עוד נזכור אותך, וביום אשר נגשים את חזונך ונודיעך. את חלומך קימנו ואותך לא שכחנו. כי בשמך הלכנו והגענו עד המטרה, שבאמצע הדרך אליה, נפלת.

ב.ז