לוחם אלון חצקביץ יוסף ז"ל

קורות חיים

יוסקה אלון חצקביץ' נולד בויניצה – רוסיה. הוא נולד בבית הסוהר, שם ישבה אמא שלו, דינה, בעוון היותה ציונית. בהיותו בן 3 חודשים, הועבר לביתו של סבו, אבי אימו, ושם גדל עד גיל חמש.
לפי סיפוריו וזיכרונותיו, הוא בילה עם העגלון שעבד אצל סבא, נסע איתו ליער, רחץ איתו בנהר וכיו"ב.
את אמא שלו לא הכיר ולא דיבר על אמא. הוא ידע שישנה אישה שקוראים לה דינה שהיא בעצם אימו יולדתו.
בהיותו בן חמש הגיעה דינה משום מקום, הביאה איתה גיגית גדולה, ועשתה לו אמבטיה. זיכרון זה היה חרוט במוחו עד יומו האחרון. אחרי הרחצה לקחה דינה את יוסקה לאודסה והם עלו על אוניה שלקחה אותם לארץ ישראל.
באניה, לפי סיפורי אמא, יוסקה בן ה-5 היה היחידי שלא סבל ממחלת ים ונהנה מהשיט.
בבואם ארצה, אחרי שהייה של שבוע בתל אביב, הגיעו יוסקה ודינה לגבעת השלושה. הקליטה של יוסקה בחברת הילדים בגבעת השלושה היתה קשה ובעיתית. לא עם הילדים אלא עם המסגרת. הילד שבילה ביערות, היה צריך פתאום להיכנס למסגרת של מותר ואסור כשהשפה זרה לו והכל אחר.
אף אחד, לא אמא ולא המחנכים לא הבינו את מצבו ואת הקשיים שאיתם התמודד. הקשיים הרבים שנאלץ להתמודד איתם הפכו את יוסקה לילד מרדן ולוחם. יוסקה אהב מאד לקרוא ספרים, ובעצם היה אוטודידקט קלסי. הוא לא רכש אף פעם הרגלי למידה מסודרים ובבגרותו שילם על כך מחיר יקר. העדר הרגלי למידה מנע ממנו התקדמות מקצועית בתפקידיו בצבא.
מערכת החינוך בקיבוץ שלא התאמצה ולא השכילה להגיע אל יוסקה ולקבל אותו ולעזור לו להיקלט, פתרה לעצמה את הבעיה ע"י שהרחיקה אותו.

ישראל חצקביץ, קיבל את יוסקה כבנו ויוסקה קיבלו כאביו. אחרי מותו של ישראל מנגיחת פר, כשהכל במשפחה היה שביר וקשה, הוצא יוסקה מהקיבוץ ונשלח לחברת נוער באשדות יעקב. שם שהה עד שהצטרף להכשרת פלמ"ח, ואיתם הגיע לשדה נחום.
בשדה נחום שהה יוסקה עד פרוץ מלחמת השחרור. ההכשרה שלו הצטרפה לגדוד הראשון של הפלמ"ח שנלחם בהתחלה בגליל – צפת וההרים סביב. אחרי שחרור הגליל ירד הגדוד לאזור רמלה-לוד, ולאחר מכן הצטרפו ל"שועלי שמשון" לקרבות בנגב.

אחרי מלחמת השחרור ופרוק הפלמ"ח נשאר יוסקה בצבא הקבע בחיל המודיעין. עזרה לו שליטתו בשפה הערבית המדוברת ע"י ערביי ישראל. יוסקה שירת בצבא עד ראשית שנות ה-60.

עם שחרורו מהצבא עבד בחברות הדלק; "פז" ואחרות. לאחר מלחמת ששת הימים הקימו חברות הדלק בארץ חברה משותפת לאספקת דלק לגדה המערבית שישראל כבשה. יוסקה ניהל את הקשר בין חברת פדסקו לבין תחנות הדלק בגדה. עם פרוץ האינתיפדה הראשונה הוא פרש מעבודתו זאת. הוא המשיך לעבוד בחברת "פז" עד יציאתו לפנסיה בגיל 65 .
כשיוסקה היה בן 60 נהרג עמיק אחיו בתאונת התנגשות עם גמל. מותו של עמיק היה קשה מאד ליוסקה שהיה מאד קשור אליו.
יוסקה התחתן בהיותו בן 40. נולדו לו 2 בנים – דן ויאיר.
מאז יציאתו לפנסיה השקיע יוסקה את זמנו בקריאה מרובה, בגידול הילדים יחד עם רעיה אשתו, בטיולים וכד'.
בשנה האחרונה התערערה בריאותו והוא אושפז כמה פעמים בבית חולים, אולם הרופאים בעצם לא יכלו לעזור לו (או שלא השכילו) וב-13.7.2014 נדם ליבו.
יוסקה נקבר בקבוץ עינת.
יהי זכרו ברוך.

תולדות חייו נכתבו על ידי אילנה גרנות. נלקחו מאתר זיכרון של קיבוץ עינת.