דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

אלון צבי ז"ל

בן מניה ואריה
נולד בפולין
ב-17/1/1922
עלה ב-1935
גוייס ב-1948
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא", חטיבת הראל
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949
נפטר ב-1/1/2016

קורות חיים

גם ברגעיו האחרונים סירב לספר במה עסק אל"מ צבי אלון (2016-1922) עלה לכותרות כשגורש משווייץ בסוף שנות ה-60 בתפקידו כנספח צה"ל בעקבות שערוריית הריגול במפעל המיראז'ים. אבל את הרזומה המלא שלו, שכולל משימות סודיות ומסוכנות, לקח עמו לקבר פרקים רבים בתולדות חייו של אל"מ צבי אלון מתל אביב נותרו חסויים גם אחרי מותו בתחילת החודש בגיל 93. "המנוח היה מדור מקימי המדינה", כתבה משפחתו במודעת האבל שתלתה על דלת ביתו בשכונת צהלה בתל אביב, בלי לפרט. גם מודעת האבל שפירסמה הנהלת משרד הביטחון, לא סיפקה פרטים על תרומתו. "אצל צביקה רב היה הנסתר על הנגלה. אפילו אנחנו, בני משפחתו, לא ידענו בדיוק במה עסק מחוץ לתפקידיו הרשמיים, אבל ידענו שיש מה לדעת. אפילו בימיו האחרונים סירב לספר, שמא יגלה סודות מדינה בני עשרות שנים", אמרה אחייניתו. "גם ברגעיו האחרונים, מוקף בבני משפחתו בביתו הוא סירב לספר את הכל. אני רק יודעת שהוא היה פעיל גם בארצות ערב", הוסיפה בתו. "אף שלא הייתי טיפוס 'צבאי', ביליתי את רוב שנותיי הבוגרות בצבא. מסיבות שונות, קיבלתי כמה משימות מעניינות (ומסוכנות...). רובן סודיות אפילו היום", צבי אלון נולד ב- 17 בינואר שנת 1922 בעיירה קומארנו בפולין (היום באוקראינה) בן לאריה ומרים אסטמן במשפחה בת ארבעה ילדים. "בעיירה, שמנתה כעשרת אלפים בני אדם, היו שליש יהודים, שליש פולנים ושליש אוקראינים. במאה ה-17 העיירה היתה שדה קרב בין האוקראינים לפולנים. אנחנו, כילדים, נהגנו לשוטט בין הביצורים והמנהרות, ולפעמים מצאנו שרידים מבעיתים", כתב. כשהיה בן עשר עברה המשפחה ללבוב, שם היה פעיל בתנועת "הנוער הציוני". יום אחד חזר אביו מוקדם מהעבודה, ובישר למשפחה: "כולנו נוסעים לפלסטינה". "זה היה מרגש. עמדנו לעזוב עיר גדולה ויפה עם חיים מאוד מאורגנים, אל 'לא נודע' גדול", כתב. חודשי ההכנות כללו לימוד השפה העברית ותפירת בגדים קייציים. צבי זכר היטב את ההלם בו הוכה כשהאונייה בה הפליגו עגנה בנמל יפו ב-1935. "יפו אחרי פולין - שוק. חם. הרבה שמש ורעש", כתב. המשפחה התמקמה בתל אביב. אלון, שהיה אז נער לפני בר מצוה, החליט לעזור אף הוא למשפחה, והיה נער-שליח של בנק אנגלן-פלסטינה.כנער הצטרף ל"הגנה" והיה אפסנאי בנשקייה במחנות אימונים של הארגון וסייע בעבודות הביצורים שעשו הבריטים בגבול הצפוני, מחשש שהגרמנים יפלשו לארץ במלחמת העולם השנייה. בהמשך התנדב לבריגדה היהודית, ויצא עמה לאירופה. כמו בפרקים אחרים בחייו, גם כאן לא הרבה לפרט על קורותיו. "זו היתה חוויה מעבר לדמיון, ולא אתאר אותה", כתב. במלחמת העצמאות לחם בירושלים, בין היתר בגדוד החמישי של חטיבת הראל, עליה פיקד יצחק רבין. אחריה עסק זמן קצר בהוראה, לאחר שהוסמך כמורה בבית המדרש למורים בבית הכרם. עם זאת, תוך זמן קצר שב לקריירה ביטחונית של כ-30 שנים, שנעה בין תפקידים רשמיים לתפקידים חשאיים שתוכנם לא ידוע. "אחרי מלחמת העצמאות לא הייתי מעורב שוב בלחימה פיזית. מצחיק, אך לא הייתי חייל 'אמיתי'. תמיד ראיתי עצמי כאזרח שהתגייס בעתות חירום", כתב. בין 1951 ל-1971 שירת בתפקידים שונים בצה"ל, רובם בתחום האפסנאות, בו ניצח על מיחשוב מערך המלאי של צה"ל. ב-1962 יצא לאתיופיה כחבר במשלחת הצבאית. "ישראל היתה מוקפת באויבים - מצרים, ירדן, עיראק, סוריה, לבנון. ניסינו לקנות חברים במדינות שמקיפות אותם, כמו אתיופיה, קניה, אוגנדה, איראן וטורקיה", סיפר. בין לבין, מילא גם תפקידים שאינם מפורטים בקורות חייו הרשמיים. "'טיילתי'. הגעתי אפילו למקומות עוינים לישראל", כתב. את אחת החוויות העלומות בקורות חייו תיאר בזיכרונותיו: "יום אחד עגנתי בחוף של מדינה עוינת, והייתי אמור להיאסף על ידי אחד מהאנשים שלנו. האוניה עזבה מייד. 'האנשים שלנו'? אף אחד... מה עושים? מצב מביך ומסוכן. למרבה המזל, ידעתי את הכתובת של אנשי הקשר שלנו למקרה חירום, בכפר הסמוך. היתה לי מפה, הלכתי 15 מייל (כ-25 ק"מ) - הדרך הארוכה ביותר בחיים שלי. לקח שבוע עד שחילצו אותי", כתב. בסוף שנות ה-60, כשהיה נספח צבאי בשווייץ, עלה שמו של אלון לכותרות, כשגורש ממנה בעקבות שערוריית ריגול תעשייתי. שווייץ קיבלה רישיון לייצור מטוסי מיראז' צרפתיים, אך נאסר עליה למכור או למסור חלקים מהמטוס לצד שלישי בלי הסכמת הצרפתים. אלפרד פראונקנכט, עובד במפעל לייצור מנועי המיראז' הצרפתיים בשווייץ, נתפס כשהוא מחזיק ברשותו את שרטוטי הייצור של חלפים שונים של המטוס. בהמשך התברר, כי מכר אותם לישראל. אלון, שנכנס לתפקידו רק כמה חודשים לפני כן, הוכרז אישיות בלתי רצויה, ועזב את שווייץ. השרטוטים סייעו לישראל בפיתוח מטוסי קרב. ב-1971 מונה אלון לראש מינהל הרכש והייצור (מנה"ר) של משרד הביטחון ועמד בראש משלחת משרד הביטחון באירופה. בסוף אותו עשור שב שמו לכותרות כשהודח מתפקידו בעקבות חילוקי דעות מקצועיים עם שר הביטחון אריאל שרון, שביצע ארגון-מחדש שנוי במחלוקת במשרד, והורה על מיזוג משלחת הביטחון בנספחות הצבאית. בקריירה האזרחית, בשנות ה-80 וה-90, עמד אלון בראש הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי ובראש מכון התקנים. משפחתו סיפרה, כי היה סוציאליסט, שהקפיד על אורח חיים צנוע ולא הסכים לקבל מתנות והטבות שהוענקו לו. "הוא אמר, שכואב לו שעל כל טיל שקונים, אפשר לבנות אגף שלם בבית חולים", סיפרה בתו על המתח בין העיסוק המקצועי לאידאולוגיה שלו. אלון מת ביום הראשון של 2016. הוא הותיר אישה, בת (בן נוסף שלו נפטר לפני ארבע שנים ממחלה), חמישה נכדים ושני נינים. המידע באדיבות מדור "אחרי מות" בעיתון הארץ. להלן תוספת של בני המשפחה על פעילותו של צבי אלון: צבי נולד בפולין, בגיל צעיר המשפחה עברה ללבוב. התחיל פעולות בנוער הציוני. עלה ארצה בגיל 11 ועבד כנער שליח בבנק אנגלו-פלשתינה. עבד אצל הבריטים בביצורים, בניהול עבודה. התגייס לבריגדה. למד בסמינר למורים בבית הכרם. עם פרוץ מלחמת השחרור היה מגוייס כאפסנאי. הוא שימש כאפסנאי של היחידה שלחמה בירושלים ובגוש עציון, על סמך ניסיונו בצבא הבריטי. כאשר היה בירושלים באחת הפעמים לסידורים, גוש עציון נפל בשבי, ומיד הפנו אותו להיות אפסנאי של הגדוד החמישי של הפלמ"ח. הגדוד היה אז בבית הכרם ובאבו-כגוש. הוא נשאר עם הגדוד עד לסיום ההפוגה והשתחרר כדי לסיים את לימודיו בסמינר. היה מורה חצי שנה עד שנקרא למילואים ומאז נשאר בצבא עד הפנסיה. שירות קבע: אפסנאות במטכ"ל, פיקוד צפון, שוב מטכ"ל עד 1962. אז נסע לאתיופיה עם צוות אשר הקים בית ספר לפיקוד ומטה באדיס אבבה. נשאר שם עד 1964. לאחר מכן פעם נוספת במטכ"ל. אזי שימש כנספח צבאי באיטליה בשנים 1969-1971. ראש משלחת משרד הביטחון בצרפת. מעורב בתכניות המיראז'ים וספינות שרבורג. פרסונה נון גרטה בשוויץ. מסרה את הפרטים: אלמנתו, רותי אלון.

אלבום תמונות