סא"ל בן עמי אחיה ז"ל

קורות חיים

אחיה נולד בשנת תרע"ט (1919) בבאר-יעקב להוריו חנה לבית מהרש"ק, שהייתה בת הבילויים מגדרה, ואביו, יוסף בן-עמי, מראשוני העלייה השנייה. בשנת תרפ"א, 1921 עברה המשפחה לעמק יזרעאל במטרה להקים עם חברים נוספים את מושב העובדים הראשון, נהלל. הצטרף ל"הגנה" יחד עם בני גילו בגיל 16, עבר אימון בנשק קל: רובה, אקדח ותת-מקלע. בפרוץ המאורעות באפריל שנת 1936, החל להתאמן עם חבריו באימון מתקדם יותר, אימון פרט ואימון כיתה בשדה. במסגרת שירותו יצא לקורס מפקדי כיתות והחל להדריך בנ ינוער מנהלל והסביבה. בשנת 1938 יצא לקורס מ"מים והחל אמן את אנשי הפו"ש - פלוגות השדה באזור. אחיה מונה כמפקד כיתת הכוננות בגוש נהלל והמשוריין היחיד של הגוש חנה ליד הבניין הציבורי במרכז נהלל יחד עם כיתת הכוננות מדי לילה, מוכנים ליציאה לכול קריאת סיוע ועזרה מצד המתיישבים. מראשוני המתגייסים לפלמ"ח בתחילת 1942. שובץ כמ"מ בפלוגה ב'. בהמשך היה מדריך רשמי לנשק ושדאות. בשנת 1944 הדריך בקורס מ"מים בג'וערה, ולאחריו השתחרר מהפלמ"ח. לאחר השחרור מונה לתפקידים שונים בארגון ה"הגנה". ערב מלחמת העצמאות גויס שוב ולחם במסגרת חטיבת גולני במערכה על עמק הירדן. בהמשך המלחמה עבר לחיל-הים כדי לסייע בהקמת כוח הנחיתה של החיל. במבצע "קדש" שימש כמפקד גדוד בחטיבה 9 שהגיעה עד לשארם א-שייך. במלחמת ששת הימים גויס על ידי דדו כמפקד חצור הגלילית, אשר הופגזה על ידי הסורים. לאחיה וחוה נולדו ארבעה ילדים ובנוסף אמצו כבן משפחה את יצחק שהגיע עם ילדי טהרן. אחיה בן עמי היה מושבניק "שרוף" שנלחם את מלחמת הצדק והיושר. היה מלח הארץ, גדל על אדמתה, אהב אותה, עבד אותה מאז היה ילד קטן, נתן את כוחותיו להגן עליה וחלקו בכיבושה מדי אוייב היה רב. היה מלא ברעיונת מקוריים, עסק בענפי חקלאות רבים משך שנים, והצמיח מן האדמה יבול מגוון ומבורך. גידל בעלי חיים, מטעי פרי, ירקות, מכוורת וכן פנה לתעשייה בתקופה מאוחרת יותר בחייו ויצר צינורות וטפטפות להשקייה, שבאמצעותם רוו מרחבי אדמת הארץ שאהב. אמר עליו חברו לצבא, לובה אליאב:"אחיה היה אדם, יהודי, ציוני ומפקד למופת". אחיה בן-עמי נפטר בנהלל באב תשס"ה, אוגוסט 2005. מסרה את הפרטים: מרים-חיה ברקוביץ, בתו.