פלוגה ב'

הורכבה מחברי קיבוצים ומושבים, בחלקם מבוגרים יותר, מהגליל המערבי ועמק יזרעאל, אליהם צורפו גם בוגרי תיכון וסטודנטים ממגויסי חיפה.
התגייסה בו זמנית עם פלוגה א'. הורכבה מחברי קיבוצים ומושבים, בחלקם מבוגרים יותר, מהגליל המערבי ועמק יזרעאל, אליהם צורפו גם בוגרי תיכון וסטודנטים ממגויסי חיפה.עוד בטרם התארגנו, נקראו אנשיה ביוני 1941 להשתתף במשימות סיור וחבלה בפלישה הבריטית לסוריה ולבנון.
בתום משימה זו כונסה הפלוגה לחודש אימונים ליד בן שמן ולאחריו פוזרו אנשיה לבתיהם. בשנת שירותם הראשונה עברו אימונים ביתיים מצומצמים ונמצאו בכוננות מתמדת לגיוס.
באביב 1942 גוייסו לאימונים במשמר העמק ולא פוזרו עוד. מחשש לפלישה גרמנית אפשרית הוצבו תחילה בגליל המערבי ומאוחר יותר בקיבוצי השרון.
בשלהי קיץ 1942, בחלוף הסכנה, נערכה הפלוגה במחנות הקבע שלה בקיבוצי עמק יזרעאל המזרחי (תל יוסף, עין חרוד ובית השיטה) והתגבשה תוך כדי משטר של עבודה ואימונים.
משלהי 1943 קלטה הפלוגה מגויסים חדשים מכל שדרות היישוב והכשרות מגויסות – אשר החליפו את הותיקים שהשתחררו ב- 1944.
האנגלים תכננו לפלוש ללבנון ולסוריה שהיו בריבונות צרפת של וישי.
שלושים הבחורים הראשונים של הפלוגה (ביניהם יצחק רבין ומשה דיין) אבטחו את הדרך וסיירו בשטח, לצד האוסטרלים והבריטים – מפעיליהם. הבריטים מאמנים את אנשי הפלמ"ח עקב התקרבותה של מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1941-1942, הם התאמנו בטרם התארגנו כפלוגה, וזה עוד לא היה ממש פלמ"ח.
הבנות גויסו במסגרת ההגנה, השתתפו ושולבו בכל העבודות והאימונים כשוות בין שווים. ב-1941 הטיל מטה ההגנה על יגאל אלון את הפיקוד על המחלקה הסורית. איש הקשר היה קפטן האמונד הבריטי. עם תחילת ההתארגנות נגד פלישה גרמנית, ירדו לרמת-הכובש ולקבוצים נוספים.
עם סיום האימונים היה צריך להכשיר מפקדים חדשים שנשלחו לקורס מפקדי כיתות.
בסתיו 1942 נסוגו הגרמנים מצפון אפריקה, ולא היה עוד צורך בפלמ"ח. הבריטים בקשו לפרק את היחידות. טבנקין הציע את חסות המשקים של הקבוץ המאוחד על בסיס חצי עבודה וחצי אימונים – והפלמ"ח נוצל! אז החלה "התקופה האפורה" והייתה תחושה שהפלמ"ח אינו ממלא את ייעודו. חלק מהקיבוצניקים טענו שאין טעם לעבוד במשקים שונים – וחזרו לקיבוציהם. חלק התגייס לצבא הבריטי וחלק נשאר. התשובה של יצחק שדה ויגאל אלון הייתה קורסים למיניהם ושמירה על אוירה והווי קיבוצי.
ההמשך יהיה – ההכשרות של תנועות הנוער. המופת האישי של המפקד היה ערך עליון. המשמעת לא הייתה כפויה מכוחן של דרגות.
1944 – הסזון. הפעילות הייתה לעקוב אחרי אנשי האצ"ל כדי לגלות את מצבורי הנשק שלהם, לא נאמר שזו פעולה נגד יהודים אך בהמשך זה היה מובן מאליו.
מרס 1946 . "ליל המסילות": המטרה – להפגין מחאה נגד המדיניות הבריטית ולפוצץ קטעי מסילות רכבת.
- הורדת מעפילי הספינה "אורט וינגייט".
16.6.1946 : פיצוץ גשרי עזה/"ליל הגשרים". הפעולה כללה חסימות של כבישי האיזור והנסיגה – ברגל לקיבוץ דורות. התוצאה של הפיצוץ – חיפוש קשוח של הבריטים בקבוץ דורות. את גשר "עזה – רידג' פוצצה מחלקת פלמ"ח שבסיסה היה גבעת-ברנר.