לוחם גורביץ עמיקם ז"ל

קורות חיים

עמיקם נולד בא' אב תרפ"ט, 6 באוגוסט 1929 בתל-אביב, לאב מורה ומנהל בית החינוך ליליד העובדים ולאם מורה לפסנתר. למד בבית החינוך לילדי העובדים, בבית-הספר "לדוגמא", ובתיכון חדש. ניגן בפסנתר ובכלים שונים. מנעוריו חבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר" (קן צפון) ומגויס לגדנ"ע של ה"הגנה". משנת 1946 תלמיד בית הספר החקלאי "כדורי" ליד הר התבור בגליל התחתון. שם התנדב עם בני כיתתו לפלמ"ח. בני המחזור היו למחלקת פלמ"ח בפלוגה ד' של הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. נטל עם חבריו חלק בקרבות משמר-העמק ובגליל העליון. "הכדוריסטים" היו חלק מהכשרת מעוז ויחד לחמו בגליל העליון. בהפוגה הראשונה ובמבצע "דני" הוצב כרץ-אופנוען מטעם מטה הפלמ"ח בתל-אביב. ביולי 1948 נמנה עם הכיתה המייסדת של הגדוד העשירי - היחידה הממונעת של חטיבת הראל, בחזית ירושלים. התמחה בקורסי קשר-אלחוט, לרבות בשיטה הבינלאומית. בסוף 1948 נשלח מטעם המוסד לעלייה ב' לאירופה והוצב כקצין אלחוט באוניית העולים "עצמאות" (לשעבר פאן-קרסנט) ובה תיפקד במהלך עשר הפלגות עם ניצולי שואה שהובאו מנמלי צרפת ואיטליה. פעילות ציבורית ואזרחית: משנת 1950 תלמיד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים במדעי הרוח והחברה. בה בעת השתלם בקורס למוסיקאים באקדמיה למוסיקה. היה פעיל ומוביל בהסתדרות הסטודנטים ועורך עיתונם. יצא כנציג הסטודנטים בשנת 1953 לכנס בינלאומי שנערך בוארשה. כמו כן ניהל את תא מפ"ם של הסטודנטים. בשנת 1956 פנה ללמוד משפטים בבית הספר למשפט וכלכלה בתל-אביב (היום הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב) וסיים בתור LLB. משנת 1970 תלמיד לתואר ראשון בחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית לתואר שני. בירושלים שימש בשנות השמונים כראש המחלקה ללימודי תעודה בעריכה לשונית ובתרבות הדיבור. בשנת 1950 התקבל לקול ישראל כקריין, לרבות בקריאת התנ"ך, כמגיש וכעורך תכניות. בשנת 1953 היה עורך השבועון "שמאל" ביטאון השמאל הסוציאליסטי שבהנהגת משה סנה. בשנת 1958 היה למנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בוועדת העשור לישראל. גולת הכותרת לפעילותו הייתה ארגון והנחייה של החידון התנ"כי הבינלאומי הראשון, שבעקבותיו ארגן את חידון התנ"ך של הגדנ"ע שממנו התפתח חידון התנ"ך הבינלאומי הראשון לנוער היהודי, שאותו עיצב והנחה במשך 26 שנים רצופות. בשנת 1960, יזם, אירגן והנחה את המופע "היה היו זמנים - מצעד פזמוני היישוב". בשנת 1961, צורף לצוות המייסד את בית הספר לאמנות הבמה "בית צבי" ברמת-גן. בבית הספר לימד 'תרבות הלשון העברית' עד לפרישתו בשנת 1994. בראשית שנות השישים הקים בית הוצאה משלו "הוצאת עמיקם" ומאז הוציא לאור עשרות ספרים ודברי דפוס ששקידתו ניכרת בהם, היוצאים לאור גם היום. זה יובל שנים הוא עסק ועוסק בארגון ובהנחיית אירועים ומופעים. החל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות שהוא נטל חלק בעיצובו. המשך באירועי הזיכרון ב"יד ושם", טקסים שונים בצה"ל לרבות בחיל-השריון. מעל לכל, משנת 1960 עסק ועוסק בארגון עשרות אירועים של יוצאי הפלמ"ח ובהם הכנסים הארציים, טקסי פרס "יצחק שדה" לספרות צבאית משנת 1972, פרס "יגאל אלון" למעשה מופת חלוצי משנת 1981. בשנת 1978 נערך כנס הפלמ"ח במעיין-חרוד, אותו ארגן והנחה עמיקם, בעקבותיו התגבש הגרעין המייסד את עמותת דור הפלמ"ח עם נחום שריג, מיכה פרי ועמיקם גורביץ בראשו. העמותה הקימה את בית הפלמ"ח בתל-אביב, עמיקם הינו חבר בהנהלת העמותה ופעיל במסגרתה. באירועי תל אביב-יפו הוא שותף מאז ימי ראש העיר מרדכי נמיר בשנות החמישים, מאז אימצה העיר את חיל השריון וציינה מדי שנה את יום החיל. בשנת 1969 הוזמן על ידי ראש העיר יהושע רבינוביץ' לתכנן ולארגן את חגיגות שנת השישים לתל-אביב. כן חידש את פני חגיגות יום העצמאות וההקפות השניות ההמוניות בכיכר מלכי ישראל, לרבות הקמת הבימה מעל בריכת המים. בשנת 1976 נקרא לעצב ולהנחות את טקסי הכתרת יקירי העיר, והוא מתמיד בכך מאז מדי שנה. בערב יום העצמאות תשס"ט, מאי 2009, הדליק משואה בהר-הרצל כאחד מנציגי העיר תל-אביב, במלאת 100 שנה להקמתה. עמיקם גורביץ התגורר בתל-אביב עד לפטירתו בז' באב תשע"ח, 19.7.2018. עמיקם גורביץ הובא למנוחת עולמים ביום שישי ח' באב תשע"ח, בבית העלמין נחלת יצחק.