אלוף (מיל') גונן גורודיש שמואל ז"ל
Gonen Gorodish Samuel

בן יהודה
נולד בליטא
ב-5/4/1930
עלה ב-1933
גוייס ב-1948
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא", פל' ג', חטיבת הראל
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949
נפטר ב-1/10/1991
קורות חיים
שמואל גונן אלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. נודע כמפקד קפדן ונוקשה. נולד בליטא בשנת 1930 ועלה לארץ ישראל בגיל 3. שמואל גונן לחם בשורות ה"הגנה" מגיל 14. התגייס לפלמ"ח בשנת 1948 לפלוגה ג' בגדוד החמישי של חטיבת הראל. השתתף בקרבות מלחמת העצמאות על ירושלים, שם נפצע 5 פעמים. שירות בצה"ל: התקדם בשורות צה"ל, בחיל השריון. פיקד על פלוגת טנקים במבצע קדש וזכה בעיטור העוז על לחימתו. הופקד על קליטת טנקי הצנטוריון בצה"ל ופיקד על הגדוד הראשון של טנקים אלו. בשנת 1966 מונה למפקד חטיבה 7 ופיקד עליה במלחמת ששת הימים בפיתחת רפיח, והוביל את כל אוגדתו עד לתעלת סואץ. בתום הקרבות במלחמת ששת הימים התפרסם בזכות נאום שכונה "אחי גיבורי התהילה" אותו נשא במסדר חטיבתי, ממנו זכור המשפט "אל המוות הישרנו מבט, והוא השפיל את עיניו". לאחר המלחמה, פיקד על הכוח המשורין בפעולת כראמה הכושלת (מרץ 1968), בסיומה נותרו כלי רק"מ של צה"ל בידי האויב. במאי 1972 מונה לתפקיד ראש מה"ד, וב־15 ביולי 1973 התחלף בתפקידים עם אריאל שרון ונתמנה לאלוף פיקוד הדרום. במלחמת יום הכיפורים ואחריה - בעקבות תפקודו הכושל של גונן בימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, מונה חיים בר לב למפקד חזית הדרום ב-10 באוקטובר 1973. ב־22 בנובמבר 1973 הועבר גונן לתפקיד מפקד מרחב שלמה. על האלוף גונן אמרה "ועדת אגרנט": "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק ניכר של האחריות למצב המסוכן שבו נתפסו כוחותינו". בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט הושעה גונן מתפקידו, אך ההשעיה בוטלה עם פרסום הדו"ח הסופי וגונן מונה לתפקיד במטכ"ל. עם זאת, בעיני הציבור והתקשורת הוא היה אחראי לרבים ממחדלי המלחמה ולכן פרש בשנת 1974 מצה"ל בתחושה קשה ופנה לעסקים שונים במדינות אפריקה, מהן לא שב לישראל עד מותו. הלל מיטלפונקט כתב מחזה בשם "גורודיש", המספר את סיפורו הטראגי של שמואל גונן, שהוצג בתיאטרון הקאמרי. שמואל גונן נפטר באיטליה ב- 1 אוקטובר 1991.אלבום תמונות
