רוסק מנחם ז"ל

בן רחל ויעקב
נולד בפולין
בט' אב תר"פ, 24/7/1920
עלה ב-1925
גוייס ב-1942
יחידות: פל' ה', הגדוד החמישי - "שער הגיא", חטיבת הראל
תפקיד אחרון: סמח"ט
שוחרר ב-1949
נפטר ב-כ' אב תש"ס, 21/8/2000

קורות חיים

מנחם נולד בפלוצק , פולין , ב-ט' באב תר"פ, 24 ביולי 1920. נפטר ב-כ' באב תש"ס, 21 באוגוסט שנת 2000, בנען. אביו, יעקב, שהיה ציוני עלה לישראל. כעבור שנה וחצי הצטרפו אליו האם רחל, מנחם ואחיו. תקופה קצרה אחרי הגיעם ארצה, נפטרה האם ממחלה. המשפחה התגוררה באותם ימים בחיפה. החל מגיל 7 היה מנחם מבלה את חופשות הקיץ אצל משפחתו בכפר-חיטים, במקום זה נוצרה הזיקה לחקלאות, אשר ליוותה אותו כל ימי חייו. בנעוריו התחנך מנחם בכפר-הנוער בן-שמן. שם עבד ולמד במשך שלוש שנים. בתום לימודיו הצטרף לקבוצת הכשרה של ה"נוער- העובד" בעין-חרוד. משם הגיע לנען. בנען הכיר את חנהל'ה סוירסקי שעבדה במשתלה עצי נוי. השנים נישאו בסופו של דבר. בתחילתה של שנת 1938 הצטרף לארגון "הגנה". יום אחד הוא זומן לפגישה סודית עם אברהם יפה, עליו היה להחליט אם ברצונו להתגייס לצבא הבריטי או לפלמ"ח. מנחם אמר ש"חשוב לנו להלחם על האדמה שלנו" ... כשהצטרף לפלמ"ח כבר נשוי ואב לשני ילדים, לאסיק וליפתח, מאוחר יותר נולדה שרה'לה. הוא שובץ לפלוגה ה'. במהלך שירותו יצא לקורסי פיקוד שונים. בדצמבר 1947, מונה למפקד אזור ירושלים, באבטחת שיירות. יום אחד יגאל אלון טלפן אליו ואמר לו:"בעוד חצי שעה תעבור שיירה לירושלים ואתה תעלה"... כך התחילה אצלו המלחמה. במסגרת תפקידו פיקד על פעולות התגמול באזור ירושלים. בהמשך מונה למפקד פלוגה א' בגדוד החמישי, ואחר-כך לסגן-מפקד הגדוד החמישי ובסופו של דבר למפקדו. הגדוד שלו קבל משימה לתפוש את משלטי שער-הגיא, לאבטחת הדרך לירושלים, שתהיה פתוחה. על מנחם הוטלה המשימה להחליט אם לעזוב את המשלט או להישאר עליו למרות הנפגעים, האחריות הייתה גדולה. בתפקידו זה השתתף בקרבות מבצע "נחשון" בקרב על שייח- ג'ארח, בקרב שועפט, בהתקפה על אוגוסטה ויקטוריה, בהתקפה על א-טור ועוד. לאחר מכן מונה לסגן מפקד חטיבת-הראל, ובמסגרת תפקידו השתתף בקרבות של "מבצע יורם", "מבצע דני" ו"מבצע חורב". בתום הקרבות הקשים, לאחר המלחמה, השתחרר מהשירות וחזר לקיבוצו לנען. היה כמו תמיד חבר מעורב ומשפיע. בקיבוץ חזר לחיות את העצים, את השתילים, זה היה אך טבעי בשבילו. הוא היה בקי בשיטות ההרכבה והטיפולים השונים בעצים. לצד העבודה בחקלאות מילא תפקידים מרכזיים במשק. היה מזכיר, מרכז משק ומרכז עבודה. נרתם לשליחות לעזרת משקים צעירים, ביניהם כיסופים, ובשנים מאוחרות יותר, גם משמר-דוד. הקיבוץ היה בנוי בעיניו, על התנדבות. הידע הרב שצבר בחקלאות הביאו אותו אל בית-הספר כמורה ומחנך בכתות הגבוהות. במלחמת ששת-הימים פקד אותו אסון נורא. בנו, יפתח, נפל. מנחם נשא את הכאב העמוק בתוכו ולא חדל מפעילותו במשק, מעבודתו החינוכית ובעיקר מטיפוח הקן המשפחתי אליו הצטרפו ראשוני נכדיו, דגנית ואיתי. רצח רבין היווה נקודת שבר נוספת בחייו. מצא פורקן לכאב בכך שהמשיך לעבוד בחקלאות, ולהיות מעורב במורשת הפלמ"ח. מנחם מילא תפקידים חשובים גם במערכת הקיבוצית ושימש תקופה ארוכה כמרכז ועדת הביטחון של הקיבוץ המאוחד. היה מיוזמי הוצאת הספר של פלוגה ה' "והלכתם בארץ", יחד עם חברו הטוב אפרים בלוך, "העז". עד יום מותו חי בנען ובאדמתה נטמן. במלאת שלושים למותו ספד לו ישכה שדמי: ..."דמותו של מנחם מאז 1946 - קו לקו הצטרפו, ויחד התמקדה לה בבהירות תמונת אישיותו: -קו הצניעות והכנות. -קו הנאמנות לערכי יסוד. -קו שיקול הדעת המאוזן, במסגרת הנסיבות, הזמן והעניין. -קו האדם ללא "מרפקים", שאינו מתלהם בויכוחים. המשכנע בשקט ובחיוך החבוי ולעיתים האבהי -ברגעים הקשים שחווינו. -קו הנשיאה באחריות: החלטי ונחוש בביצוע המשימות, לאחר בחינת וסיכום החיוניות ו/או "האין ברירה". -קו החפות מהצהלה עם הצלחת הפעולה ו"חסין השבירה" בכישלונה ומחירה הנורא". המידע נמסר באדיבותה של משפחת רוסק ובעיקר בסיועו של אסי רוסק, בנו של מנחם.

אלבום תמונות