ימי גשר [לזכר אלכסנדר ורמל]

תיאור הספר

חוברת לזכרו של אלכסנדר ורמל: "ימי גשר" - סיפור המערכה. "פרשיות". זכרונות. תמונות. חללינו. +4 "ימי גשר - סיפורו של קיבוץ במלחמת השחרור" הוא ספר המגולל את עמידתם ההרואית של חברי קיבוץ גשר מול צבאות ירדן ועיראק באפריל-מאי 1948. הקיבוץ, ששכן במיקום אסטרטגי, ספג הפגזות כבדות ונהרס כמעט כליל, אך חבריו לא נטשו את המקום והצליחו לבלום את הפלישה. הספרייה הלאומית של ישראל הספרייה הלאומית של ישראל +3 פרטים מרכזיים על הספר והקרב: הספר: יצא לאור בהוצאת קיבוץ גשר, לעיתים מיוחס לגרשון ריבלין (מהדורה חדשה), ומתאר את הקרבות העזים. הקרב: התנהל בשני שלבים עיקריים: מול הלגיון הערבי (סוף אפריל 1948) ומול חיל המשלוח העיראקי (אמצע מאי 1948). עמידה איתנה: למרות הרס המבנים והקרבות הקשים, היישוב לא ננטש והיה לנקודה היחידה, מלבד רמת רחל, שהותקפה על ידי שני צבאות סדירים שונים במלחמה. הקרב על קיבוץ גשר הקרב על קיבוץ גשר הוא ללא ספק מהאירועים הבולטים והחשובים ביותר במלחמת העצמאות. זהו סיפור מיוחד במינו על גבורה, רוח, עוז ולחימה. 66 שנים לאחר מכן, צוות האתר נפגש לשיחה עם כמה חברי קיבוץ שהיו שם. מאי 2014: בימים בהם ישראלים רבים מחפשים בית בקיבוץ ובודקים הרחבות קהילתיות בצפון ובדרום, חלק בלתי נפרד מהתנועה מהעיר לכפר טמון באידיאולוגיה המיוחדת שמאפיינת את היישובים הללו. דוגמה נהדרת לכך היא קיבוץ גשר. בעמק הירדן, כ-10 ק"מ בלבד דרומית לכנרת, שוכן קיבוץ מיוחד במינו אשר מאחוריו אחד הסיפורים המרתקים ביותר של מלחמת העצמאות. למעשה, עצם שמו של קיבוץ גשר הפך לשם נרדף למורשת קרב. "לכל אורך השנה, ישראלים מכל הארץ מבקרים בגשר הישנה ומתרשמים מהסיפור המדהים של המקום", אומרת רכזת הקליטה הדמוגרפית בקיבוץ, רחלי ברנדשפט, "כעת, בתקופה זו של יום העצמאות ויום הזיכרון, תושבי גשר, החדשים והוותיקים, מתחברים להיסטוריה שלנו". סיפורה של גשר הישנה מתחיל לפני כ-75 שנה, כאשר בני גרעינים מעליית הנוער ותנועת הנוער העובד והלומד החליטו להתיישב במקום. צעירים אידיאליסטים אלה היו לא רק בעלי חזון על יישוב עמק הירדן. שמם נקשר בהיסטוריה הציונית כעדות למאבק חסר פשרות על המולדת. זאת, בזכות עמידתם האיתנה, כתשע שנים לאחר הקמת הקיבוץ, מול התקפות קשות ביותר מצד צבאות ירדן ועיראק. נהוג לחלק את סיפורו של הקרב על קיבוץ גשר לשני חלקים. חלק ראשון אשר עוסק בהתקפת הלגיון הערבי (הירדני) על קיבוץ גשר טרם ההכרזה על קום המדינה (27-29 לאפריל 1948), וחלק שני אשר נוגע לקרב ההרואי כנגד הלגיון העיראקי שבו חלוצי גשר הניסו צבא המורכב משריוניות וכ-3,000 חיילים. אמנם קיבוץ גשר נהרס לחלוטין במהלך הקרבות, ואף הוקם לאחר מכן במיקום אחר, אך במהלך הלחימה חלוצי גשר לא נטשו את עמדותיהם. ילדי הקיבוץ פונו לחיפה וחלוצי המקום עמדו בגבורה כנגד ההתקפות.