לנער - תל יוסף

תיאור הספר

תל יוסף, השוכן במזרחו של עמק יזרעאל - עמק חרוד, נוסד בי"ב בכסליו תרפ"ב, 13 בדצמבר 1921. הקבוץ משתייך לתנועה הקבוצית המאוחדת - התק"ם. ניתן לחלק את תולדות תל יוסף לשלש תקופות: א. תקופת גדוד העבודה 1921 - 1929 ב. התקופה עד קום המדינה 1929 - 1948 ג. תקופת מדינת ישראל 1948 - עד ימינו פרק א. תקופת גדוד העבודה: "גדוד העבודה" היא תנועת חלוצים הנקראת על שמו של יוסף טרומפלדור. יוסף טרומפלדור, בהיותו בשבי יפן, (1906), הגה את הרעיון להקמת "מושבות קומונליות" (ישובים שתופיים), בארץ ישראל. ב-1912 עלה לארץ עם קבוצה מחבריו שהקימו ישוב שתופי בחוות מגדל ליד הכנרת. דרכו של הישוב השתופי לא צלחה וחבריו התפזרו. 'נהגי הפרדות' ו'הגדוד העברי' בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים טרומפלדור את גדוד "נהגי הפרדות" שלחם עם הצבא הבריטי בחזית גליפולי. לאחר שפוזר גדוד זה, הקים טרומפלדור יחד עם ז'בוטינסקי את 'הגדוד העברי' שהצטרף לגנרל אלנבי בכבוש ארץ ישראל. עם ראשית המהפכה הקומוניסטית נסע טרומפלדור לרוסיה וארגן יחידת חיילים יהודית בצבא המהפכה שנועדה להגנה עצמית בפני פורעים. לאחר מכן הצטרף לתנועת "החלוץ" ועמד בראשה. בתקופה זו פיתח את הרעיון להקמת 'גדודי עבודה' של צעירים,שיעמידו את עצמן לתקופה של שנתיים – שלש, לרשות העם היהודי בארץ ישראל, בסוף 1919, חזר טרומפלדור לארץ להכין את הקרקע לעלית חבריו החלוצים מרוסיה. בארץ החל טרומפלדור להקדיש את כל מרצו לרעיון איחוד תנועת הפועלים. על בסיס רעיון זה הוקמה לימים ההסתדרות הכללית. בינתיים, לרגל המצב הביטחוני, נקרא טרומפלדור לארגן את ההגנה בגליל, ושם נפל בי"א באדר תר"פ. הקמת גדוד העבודה חניכיו של טרומפלדור ב"החלוץ", ראשוני העלייה השלישית, עבדו בסלילת כבישים, במקומות שונים בארץ. חצי שנה לאחר נפילתו של טרומפלדור, הקימו חניכיו, ביום י"א באלול תר"פ (1920), במחנה סוללי הכבישים ליד טבריה, תנועה ארצית הנושאת את שמו: "גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור". התנועה, שחבריה הצטיינו בלהט ציוני סוציאליסטי, קבעה במצעה את הרעיון להקמת "קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ ישראל". ייבוש ביצות העמק והקמת תל יוסף בראשית שנות העשרים רכש יהושוע חנקין עבור הקרן הקיימת שטחי אדמה גדולים בעמק יזרעאל ובעמק חרוד. השטחים היו גדולים ושוממים ושלטה בהם הקדחת. מוסדות הישוב בארץ הבינו כי רק גוף גדול ומאורגן, הנכון לכל הקשיים, יהיה מסוגל לכבוש את אדמות העמק, ליבש את ביצותיו ולהפכן לגן פורח. המשימה לכבוש את עמק חרוד הוטלה על גדוד העבודה. הגדוד מצדו ראה בזאת הזדמנות להגשים את חזון "הקבוצה הגדולה", קבוצה שתמנה אלפי חברים שיתרכזו במספר ישובים קרובים זה לזה ויתפרנסו מחקלאות, מתעשיה, תירות, שרותים וכדומה. קבוצות של חברים מפלוגות גדוד העבודה בראש העין ובמגדל, עלו ביום י"ח אלול תרפ"א למעין חרוד והקימו את פלוגת עין חרוד. שלושה תדשים מאוחר יותר, בי"ב כסליו תרפ"ב, עלו קבוצות נוספות מחברי הגדוד והקימו את תל יוסף. שנים אחדות הוו תל יוסף ועין חרוד משק אחד בשני מקומות. אך כעבור זמן לא רב, נתגלעו בגדוד חלוקי דעות בדרך השימוש בכספי המוסדות המיועדים לפתוח המשק. בהחלטה שנתקבלה בהסתדרות הכללית נפרדו שני המשקים תוך חלופי חברים. פלוגת תל יוסף נשארה בגדוד העבודה ופלוגת עין חרוד פרשה ממנו והקימה גוף ארצי נפרד.