דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

ההתיישבות החלוצית בארץ

אנשי הפלמ"ח היו מעורבים בהקמת יישובים חדשים ובעיבוי נקודות יישוב קיימות החל משנת 1944, עם הקמת היאחזות הפלמ"ח הראשונה - בית-קשת ועד לשנת 1949, עם סיום מלחמת העצמאות ושחרור חברי ההכשרות המגויסות משורות הצבא – עת הוקמו נקודות יישוב חדשות על ידי יוצאי הפלמ"ח.
החל משנת 1944 ועד שנת 1947 הוקמו, בזה אחר זה, 14 יישובים (13 קיבוצים ומושב אחד) ברחבי הארץ, בידי גרעיני פלמ"חאים, יוצאי תנועות הנוער החלוציות: בית קשת, חוקוק, משגב עם, עמיעד (ג'יב-יוסף), נירים (גבולות), משמר הנגב, חצרים, בארי, רבדים, מעיין ברוך, דרדרה (אייל), גבים, משאבי שדה; מושב רמות נפתלי.
תנופה זו נתעצמה בשלהי מלחמת העצמאות, כשהחלו "ההכשרות המגויסות" להשתחרר בהדרגה מהחטיבות הלוחמות כדי להקים יישובים חדשים רבים ולחזק יישובים קיימים, אם באזורי הספר ואם באזורים דלי יישוב יהודי; בכך, לצד התרומה למפעל יישוב הארץ, הגבירו את הביטחון בגבולותיה.
עד סוף 1949 הוקמו היישובים הבאים:
בגבול הצפון: הקיבוצים יפתח, ראש הנקרה, מלכיה, יראון, ברעם, גדות, מושב בן-עמי; (ביריה ועין-זיתים נעזבו). בגליל התחתון ובעמקים: הסוללים ויזרעאל. בשפלת החוף ובשרון: להבות חביבה, נחשולים, פלמחים, נחשונים, חגור וכפר טרומן. בפרוזדור ירושלים: פלמ"ח-צובה, הראל, צרעה, נתיב הל"ה. בדרום ובנגב: צאלים, בית גוברין, ארז, רעים; המושבים גן יאשיהו, גאולים. 17 ישובים נוספים ברחבי הארץ הושלמו על-ידי חברי ההכשרות המגויסות של הפלמ"ח.

שלושים ותשעה היישובים החדשים, שהקימו חברי הפלמ"ח ערב הקמת המדינה ובשנה שלאחריה – יותר ממחצית מכלל הישובים שעלו על הקרקע – שינו וחיזקו את מפת הארץ, כמותית ומהותית.