אברהם - איכר ולוחם

תיאור הספר

אברהם איכר (15 באוקטובר 1899 – 16 בפברואר 1980) היה מפקד בכיר ב"הגנה". תולדות חייו שנים ראשונות נולד בשם אברהם קויפמן בי"א בחשון תר"ס לנחום קויפמן ולחובה בת אהרן קלצל בבראילוב, שבפלך פודוליה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. בילדותו למד בחדר והיה פעיל ב"פרחי ציון", תנועת הנוער של "חובבי ציון". עלה לארץ ישראל ב-1914, כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה, ובחר בשם המשפחה איכר כניגוד לשמו המקורי שמשמעותו "סוחר". הפסיק את לימודיו בגלל מלחמת העולם הראשונה, ועבד כפועל חקלאי וכשומר במושבות. לקראת סוף המלחמה נמנה עם מתנדבי היישוב לגדוד העברי הארץ ישראלי. ב"הגנה" אברהם איכר השתחרר מן הגדודים העבריים ב-1920, הצטרף ונמנה עם מייסדי "ההגנה". ב-1923 צורף למנגנון הקבע של ההגנה. היה ממניחי היסוד למערכת ההדרכה ב"הגנה", בשנת 1924 שימש מדריך ראשי בתל אביב וב-1926 התמנה למפקד המחוז. בתפקיד זה שימש כארבע שנים. במהלך פרעות תרפ"ט (1929) מונה, בנוסף לכך, גם למפקד מחוז ירושלים, במקום אברהם תהומי. הוא נעצר על ידי הבריטים אחרי הצלחתו בהפעלת אנשי ההגנה לבלימת הפורעים הערבים בירושלים בפרעות, ונידון למאסר קצר ולתשלום קנס. בשנים 1933-1931 פיקד על ההגנה בעמק בית שאן, עמק יזרעאל ועמק הירדן. במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט היה איכר קצין הקישור למשטרה הבריטית מטעם הסוכנות היהודית, לענייני הנוטרות. הוא הקים עם אורד וינגייט את היחידות המיוחדות ואת המשמרות הניידים, הכשיר נוטרים בקורסים משותפים עם הבריטים, ולקח חלק ביצור נשק במחתרת, הפצתו לסליקים ויבוא נשק מחוץ לארץ. איכר נמנה עם מקימי "משמר החופים" ופיקד עליו עד סוף מלחמת העולם השנייה, כאשר הועבר לידי הפלמ"ח. בשנות המדינה בשנים 1950 עד 1960 היה אברהם איכר קצין הביטחון של הסוכנות היהודית. בין השאר, היה ממונה על הכשרת כיתות הכוננות ביישובים החדשים להגנה נגד מסתננים. היה חבר עם גולדה מאיר-יושבת ראש, דוד נמרי ויהודה ארזי, בוועד להקמת מוזיאון ההגנה בבית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב. איכר נמנה עם מייסדי מושב אביחיל, ליד נתניה. מיוזמי ומקימי מוזיאון בית הגדודים במושב. הוא התגורר במושב עד פטירתו בשנת 1980 ונטמן בבית העלמין בו.