אנשי פקיעין

תיאור הספר

הספר "אנשי פקיעין" עוסק בפרשת חיים מיוחדת במינה: חיי משפחת יוסף זינאתי, תושבי הכפר פקיעין בגליל העליון מדורי דורות ולפי הסברה שריד יחיד לישוב עברי עתיק, שלא הלך בגולה. זהו סיפור עשיר בתיאורי הווי ונוף אשר הוד פטריארכלי חופף עליהם, אך עיקרו מסכת חיי המשפחה וגורלות בניה – כעין פרק קדומים המשתלב בחיים החדשים בארץ . (מן הכתוב בגב הספר) על המחברת את הספר כתבה רבקה אלפר (1902-1958), ילידת וילנה שעלתה לארץ אחרי תלאות ונדודים בשנת 1926. ראשית דרכה הייתה בעבודת כפיים בגבעת השלושה. באותו פרק זמן פורסמו סיפוריה במוסף "דבר" ו"במאזניים". לאחר מכן רבקה עברה למוצא, שם הכירה את גיבורי ספרה "המתנחלים בהר". ב1946 יצא לאור ספרה "בנות בניר", וב1956 "קורות משפחה אחת". אלפר עבדה במועצת הפועלות וכתבה בירחון "דבר הפועלת", וכן נשלחה על ידי רחל ינאית בן צבי לפקיעין לשם כתיבה על ידי התערות בחיי משפחת זינאתי. התגוררה בפקיעין בתקופת חוליה מספר חודשים, שמעה סיפורים מיוסף זינאתי ומתושבי הכפר, ואיגדה את הסיפורים לספר. הספר "אנשי פקיעין" יצא לאור רק אחרי מותה . לאחר העלאת ההצגה "פיסות של פקיעין" בביתה של מרגלית בשנת 2001 פנה אוריאל רוזנבאום להנהלת עם עובד בבקשה להוציא מחדש את הספר אחרי שירד מהמדפים. עם עובד נעתרו לפנייה ובעבודה משותפת עוצבה העטיפה מחדש ובה מתנוססת תמונתה של מרגלית זינאתי. פורמט הספר גדל. בנוסף, בעמוד הראשון מעטרת את הספר ברכה מכתב ידה של שומרת הגחלת .