יצאנו אט
השיר "יצאנו אט", שחיבר חיים חפר והלחין דוד זהבי, נכתב בשנת 1946, במהלך ימי "המדינה שבדרך" ובימי המאבק בבריטים, אז פעל הפלמ"ח במאבק לעלייה של פליטים יהודים ארצה, בהקמת התיישבות ובמישור הצבאי, בין היתר בהתקפות על מתקנים בריטים ופיצוץ גשרים.
הישר "יצאנו אט" היה אחד השירים שביצעה להקת הצ'יזבטרון, שהוקמה בתחילת 1948, והיה אחד השירים של חפר שביצעה להקה זו. בספר משפחת הפלמ"ח, כתב חפר על הסיפור מאחורי השיר: "בסך הכל, מה קרה פה? היינו יוצאים לסיור של כמה שעות מעבר לגבול סוריה ולבנון וחוזרים לפנות בוקר. זה הכל. אז הלב קצת דפק. אז מה... זה מצדיק דמעות עצורות וציפיות ארוכות קורעות לב?...אבל מה – רצינו שכך זה יהיה. זו זכותן של חטאות נעורים".
בביוגרפיה של חיים חפר מביא מוטי זעירא את הסיפור של השיר לפי חפר, שמתאר את ראשיתו בהליכה לכרמים ("ילל התן, ואת הלכת לכרם", "ואת פוסעת בכרמים לאט"), כאשר "לאף אחד מאיתנו לא היה חדר ולא אוהל, אז הלכנו לכרם, כרמים היו הרבה, ומה שלא הצלחנו לעשות בכרם של איילת השחר עשינו בכרם של כפר גלעדי".
זהבי הלחין את השיר בתחילת קיץ 1947. אף על פי שלא הכיר את חפר, שיריו עוררו בו הזדהות עמוקה עם ההוויה הפלמ"חניקית. זעירא, בספרו כמו קול של הלב, מסביר כי הפזמון של השיר משקף את השנים הראשונות של הפלמ"ח, ועיקרו הוא הסיפור של לוחם פלמ"ח הנפרד מבת זוגו הצעירה, והם לא יודעים אם ישובו וייפגשו ("ואת נותרת והבדידות חובקת"). לכן הלחן הוא שקט ועצוב, תוך הדגשת ההיבט האישי.
בחמישה באוגוסט 1974 פורסמו בעיתון הילדים "דבר לילדים" מילים חדשות לשיר על פי הלחן של זהבי, מאת אור עזר, אז ילד בן עשר וחצי מקיבוץ גונן. השיר, שנפתח במילים: "עשרים ושש שנים עברו עלינו; עשרים ושש שנים קשות מאוד" נכתב כשנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, בצל האבדות הרבות, ובו גם מילים של תקווה, כלשון הבית האחרון: "כי השמחה, הניצחון, הדמע, תמיד יחדיו לאושר מתמזגים".
לשיר "יצאנו אט" ביצועים רבים, ביניהם של אריק איינשטיין, שלמה ארצי, אסתר עופרים, שושנה דמארי, ארקדי דוכין, אייל גולן ואגם בוחבוט.
לקריאה נוספת
• גורי, חיים, חפר, חיים, משפחת הפלמ״ח: ילקוט עלילות וזמר, ירושלים: ארגון חברי הפלמ״ח, תשל"ד.
• זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
• זעירא, מוטי, כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013.
• יצאנו אט באתר זמרשת: פרויקט להצלת הזמר העברי המוקדם.
כתבו: מיקה נדב ונירון מזרחי, סטודנטים בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)
הישר "יצאנו אט" היה אחד השירים שביצעה להקת הצ'יזבטרון, שהוקמה בתחילת 1948, והיה אחד השירים של חפר שביצעה להקה זו. בספר משפחת הפלמ"ח, כתב חפר על הסיפור מאחורי השיר: "בסך הכל, מה קרה פה? היינו יוצאים לסיור של כמה שעות מעבר לגבול סוריה ולבנון וחוזרים לפנות בוקר. זה הכל. אז הלב קצת דפק. אז מה... זה מצדיק דמעות עצורות וציפיות ארוכות קורעות לב?...אבל מה – רצינו שכך זה יהיה. זו זכותן של חטאות נעורים".
בביוגרפיה של חיים חפר מביא מוטי זעירא את הסיפור של השיר לפי חפר, שמתאר את ראשיתו בהליכה לכרמים ("ילל התן, ואת הלכת לכרם", "ואת פוסעת בכרמים לאט"), כאשר "לאף אחד מאיתנו לא היה חדר ולא אוהל, אז הלכנו לכרם, כרמים היו הרבה, ומה שלא הצלחנו לעשות בכרם של איילת השחר עשינו בכרם של כפר גלעדי".
זהבי הלחין את השיר בתחילת קיץ 1947. אף על פי שלא הכיר את חפר, שיריו עוררו בו הזדהות עמוקה עם ההוויה הפלמ"חניקית. זעירא, בספרו כמו קול של הלב, מסביר כי הפזמון של השיר משקף את השנים הראשונות של הפלמ"ח, ועיקרו הוא הסיפור של לוחם פלמ"ח הנפרד מבת זוגו הצעירה, והם לא יודעים אם ישובו וייפגשו ("ואת נותרת והבדידות חובקת"). לכן הלחן הוא שקט ועצוב, תוך הדגשת ההיבט האישי.
בחמישה באוגוסט 1974 פורסמו בעיתון הילדים "דבר לילדים" מילים חדשות לשיר על פי הלחן של זהבי, מאת אור עזר, אז ילד בן עשר וחצי מקיבוץ גונן. השיר, שנפתח במילים: "עשרים ושש שנים עברו עלינו; עשרים ושש שנים קשות מאוד" נכתב כשנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, בצל האבדות הרבות, ובו גם מילים של תקווה, כלשון הבית האחרון: "כי השמחה, הניצחון, הדמע, תמיד יחדיו לאושר מתמזגים".
לשיר "יצאנו אט" ביצועים רבים, ביניהם של אריק איינשטיין, שלמה ארצי, אסתר עופרים, שושנה דמארי, ארקדי דוכין, אייל גולן ואגם בוחבוט.
לקריאה נוספת
• גורי, חיים, חפר, חיים, משפחת הפלמ״ח: ילקוט עלילות וזמר, ירושלים: ארגון חברי הפלמ״ח, תשל"ד.
• זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
• זעירא, מוטי, כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013.
• יצאנו אט באתר זמרשת: פרויקט להצלת הזמר העברי המוקדם.
כתבו: מיקה נדב ונירון מזרחי, סטודנטים בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)