טוראי לוי ניסים ז"ל

(תרגום)

ויקי היקרה
את מכתבך קיבלתי והנני משתדל לענות לך מיד. נכון שאין ביכולתי לכתוב לך הרבה דברים. אין אני יכול לכתוב להורים בכדי לא לגרום בהלה ודאגה, כי בלאו הכי דאגות לא חסרות להם. יש הרבה דברים שאת צריכה להבינם מבין השורות ולשמור אותם לעצמך. די אם אגיד לך, שכבר אין אנו עובדים ולא נתחיל בעבודה, כדי שתביני באיזה תנאים אנו חיים היום ובמיוחד בסביבתנו בימים האחרונים.
המצב הוא די רציני, אף כי לא מסוכן ובלתי בטוח. עובדה לכך הם קשרי התחבורה "התקינית" ובערך גם בחיינו הסדירים. אבל יחד עם זה הננו חיים חיי יום-יום או יותר נכון חיי דקה ואפילו שניה.
אני חושב, שאת מבינה אותי למרות מכתבי זה המבולבל. אינני יודע אם במכתבי זה אוכל להשקיטך, כדי שתוכלי מצידך להשקיט את שלנו אולם לך אני אומר, שאתם צריכים להיות מוכנים לדבר רע ביותר.
אני תקוה כי דבר זה לא יקרה, אולם הם דברים לא מקריים בתקופה בה אנו חיים. הנה מחר נוסעת שרה (אינני יודע אם את מכירה אותה) לראות את חברה הפצוע. את לא מכירה אותו, כי הוא נשאר בדפנה כמדריך והוא נפצע בכפר סולד. אני משער שההורים מקבלים בסדר את המכתבים שאני שולח להם. אני משתדל לכתוב להם אולם אין אני נמצא תמיד בבית. יש אפשרות שנעלה מחדש למשגב עם והפעם לתמיד.
אני בטוח כי השלנו קבלו את הצ'ק ששלחתי להם. אני עוד לא קיבלתי מהם מכתב, המכתב הקודם שלהם, קבלתי אחרי 8 ימים כלומר עושה אני לי חשבון, כי מכתב מכם וחזרה לוקח 16 יום.

נשיקות
נסים לוי

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

דרכו האחרונה

בערב הפעולה התאספנו במקום הריכוז. לאחר שכל אחד מאיתנו קבל את נשקו עשינו תרגיל קצר ויצאנו לבסיס. בכיתה היו כמה מקבוצתנו.
הדרך (7 ק"מ בערך) עברה עלינו ללא הפרעות. נתקלנו בסלעים ובקוצים וסוף סוף הגענו לנקודת ההיערכות. החובש נשאר במקום זה ואנחנו מתקדמים בשקט גמור. עם הצעדים הראשונים הרגישו בנו הערבים המתוחים והמוכנים להתקפה שתבוא עליהם. הכלבים התחילו לנבוח ואותה שעה פתחו עלינו באש, שלא היתה מכוונת בהתחלה. כעבור רגעים מספר גילו אותנו והכדורים זמזמו באזנינו. אחרי שיקול קצר נתן המפקד את הפקודה להתקדם בחיפוי הדדי. גדרות האבנים, שהיו מסביב לכפר, עזרו לנו בהרבה - היו לנו למחסה. בכל קפיצה עברנו אחת מהן וכך הגענו עד למרחק 50 מטר מהכפר. בינתיים נטשו הערבים ברובם את הבקתות שלהם ונשארו רק אחד או שנים בלבד. שהמשיכו לירות אלינו. ליד גדר האבנים האחרונה נעצרנו לשם בדיקת חורבה מבודדת, מפקד החוליה שלנו קרא לנסים ולעוד חבר לגשת אליו. החבר נענה מיד, מנסים לא באה כל תשובה.
בריתחת הקרב לא עלה על דעתנו, כי משהו רציני קרה לו. חשבנו, שנמצא הוא, בחוליה שהלכה לבדוק בית אחר. החוליה השניה חזרה ובתוכה לא ראינו את נסים. לחפשו מיד - היה בלתי אפשרי. נכנסנו לכפר, הצתנו כל דבר שניתן להצתה. באותו זמן יצאה חוליה לחפשו.
בהגיעם לגדר האבנים האחרונה, מצאוהו שוכב עליה, הכלי בידו, האצבע על ההדק, והוא בלי רוח חיים. הוציאוהו מהמקום המסוכן והחובש בדק אותו. ראה שהכדור פגע בו ליד אזנו הימנית ויצא מהצד השני. חשבנו שעודו חי.
נשאנו אותו בדרך נסיגתנו לבסיס, הרופא קבע שמת מיד, לאחר שהכדור פגע בו.
הפעולה הצליחה, אך עלתה לנו במחיר יקר מאוד.
משה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

נסים הטוב ביותר שבינינו, אשר כה חביב היה עלינו, נאמן ומסור לקבוצה, נפל בשעת מילוי תפקידו. בפעולות תגמול בכפר ערבי אשר על יד משמר הירדן, נקפד פתיל חייו. קשה היה להיפרד מאיתו, כל אחד לא רצה להאמין, שנסים באמת אינו עוד. חסר הוא מאוד לקבוצה - מזכיר הקבוצה חסר.
מראשית ימי הקבוצה, שימש בתפקיד מזכיר והרבה הרבה פעל לטובת הקבוצה. שאף תמיד לחברה גדולה, עליזה ובריאה שביכולתה להקים משק גדול בגליל. אהב את הגליל ולא רצה לעזבו. אהב את החי ואת משקו - משגב עם.
היה הראשון, שרצה להישאר שם, על אף התנאים הקשים תמיד אמר: "נתגבר על כל הקשיים, כי מי יבנה ומי ילחם אם לא אנחנו הדור הצעיר?"
נסים שש לפעולה ובשמחה הלך, לגמול לערבים על אשר עוללו לנו. נסים לא הספיק לשמוח עם הוריו שעלו ארצה רק לפני זמן מועט.
נסים! תמיד תישאר חי בלבנו ואנו מבטיחים לך שבדרך זאת נלך אנו, תמיד נהיה הראשונים את דמך נקום!!!
יהא זכרך ברוך

ב ר ו ך

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

זוכר אני את היום, כאשר הופיע ברפת נער גבה-קומה, עם משקפיים ואומר לי שרצונו לעבוד בענף זה. תחילה פקפקתי ביכולתו, לא האמנתי שכוחותיו הפיסיים יעמדו לו בעבודה, אבל מהר מאוד שיניתי את דעתי עליו. נסים נכנס במלוא מרצו לעבודה והפתיע את כל עובדי הענף בהסתגלותו. תוך חדשים מעטים למד את המקצוע במידה כזו שהיה יכול להחליף כל אחד מהעובדים הותיקים. בשעת הצורך היה מוכן לתת גם מזמנו הפנוי לרפת שכבשה את לבו. שלוש שנים היינו קשורים בעבודתנו המשותפת, תמיד היה מוכן לעמוד לעזרתך. תכניות גדולות תיכן לקראת עתידה של משגב עם. נקודת ההתיישבות, שרצה להצטרף אליה ולא זכה לכך.
מלא בטחון ואמונה הלך גם לתפקידו החדש ומצא את מותו
לא אשכחהו

אריה ה.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.