משגב עם

היאחזות פלמ"ח שהפכה לקיבוץ במחוז הצפון. ממוקמת בנפת צפת, באזור הגליל העליון המזרחי, בגובה 841 מ' מעל פני הים, כארבעה ק"מ מצפון מערב לקריית-שמונה וכשני ק"מ ממערב לכפר- גלעדי, ממזרח לקו הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון.
ההיאחזות הוקמה ב-2 בנובמבר 1945 (כ"ו בחשוון תש"ו), כ"יישוב משלט", בידי הכשרת פלמ"ח של בוגרי "הנוער העובד", אשר באו מפרברי תל-אביב וגובשו לקבוצת-הכשרה התיישבותית במסגרת פלוגה ה' של הפלמ"ח. אליהם הצטרפו מאוחר יותר עולים מטורקיה ומבולגריה.
יום לפני העלייה על הקרקע, שתוכננה על ידי מטה הפלמ"ח, התרכזה קבוצה של חברים בקיבוץ כפר-גלעדי. למקום הובאו בהמות עבודה ממשקי הסביבה, ולאחר שהגיעו מחיפה מכוניות של חברת "סולל בונה", ועליהן חומרי בניין, עזבה השיירה את כפר-גלעדי והתמקמה מערבה ממנה, על גבעה חשופה, מלאה באבני חצץ. בו ביום הוקמו שתי גדרות: אחת על מנת לשמש חציצה בין ישראל ללבנון, והשנייה לסימון ההיאחזות החדשה.
ההיאחזות הפכה למשלט חשוב במלחמת העצמאות. במשך פרקי זמן רבים היא הייתה נתונה במצור, לאחר ששימשה כעמדה קדמית ונקודת מפתח במערך הלחימה האזורי.
בגלל קרבתו של הקיבוץ לגבול ותנאי האקלים הקשים בו, הוא סבל, מאז הקמתו, משיעור גבוה של עזיבות. הקיבוץ סונף ל"קיבוץ המאוחד". בשנת 1963 הצטרפו למשגב-עם גרעינים של תנועת "מחנות העולים" ובוגרי נח"ל.