לוחם קליבנר עמיחי ז"ל

קורות חיים

בן שרה ויוסף. נולד בכ' בתשרי תרפ"ז (28.9.1926) בבן-שמן. את חינוכו היסודי קיבל בבית-החינוך ברחובות שאליה עברה המשפחה מבן-שמן, אבל בגלל נטיתו החזקה לחקלאות היה בא לבן-שמן לעבוד בימי פגרות הלימודים. לאחר סיום לימודי היסוד עבר לבית-הספר החקלאי "כדורי" ושם הצטיין בלימודים, בעבודה ובחברה. בימי פגרות הלימודים סייע במשק העזר של הוריו ברחובות. מילא גם תפקידים אחראיים בתנועת הנוער "השומר הצעיר", שהיה בין חבריה ובמשימות לאומיות כלליות.
במילוי תפקידיו גילה דבקות, מסירות ומשמעת קפדנית, אבל כשנגדה המשמעת את מצפונו התקומם נגדה באומץ-לב. מקומו לא היה בין ה"גיבורים" במרכאות, הששים אלי קרב. גבורתו נבעה ממקורות נפשיים-מוסריים עמוקים. גם בשטח זה עשה את עבודתו בשלמות ובמסירות נפש.
היה ספוג באהבת הארץ והשתדל להכירה הכרה יסודית: בקריאה, טיולים ומסעות. "אחד היתרונות הגדולים בתפקידי", הוא כתב לחבר, "שניתנת לי האפשרות להכיר את הארץ יפה יפה ע"י הטיולים המרובים שאנו מטיילים. רק ע"י הזדמנות זו אני מכיר כל פינה, כל גבעה וכל עמק.
בתום לימודיו ב"כדורי" התגייס עם חבריו לפלמ"ח והשתתף עם פלוגתו, כמפקד כיתה, בפעולות שונות, אור לי"ח בסיון תש"ו (16/17.6.1946) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. עמיחי יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה-עשר מתוכם ועמיחי ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו.
הוא הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל, הניח הורים ושני אחים.
בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.
המשפחה ומועצת "סולם צור" תרמה מענקים ומילגות לימודים על-שם עמיחי. כמו כן החליטה המשפחה, לאחר נפילת בנה, לשנות את שמה מקליבנר לעמיעד.