לוחם גורדון יעקב ז"ל

קורות חיים

יעקב בן חיה ומשה. נולד בד' בחשוון תרע"ט (10.10.1918) בתל-אביב. למד בבית הספר תל-נורדאו והיה חביב על מוריו ומחנכיו בזכות מזגו הנוח. בגיל שלוש עשרה הצטרף לתנועת הנוער "המחנות העולים" ובה ספג רוח של מסירות ללא סייג למולדתו. יעקב המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון הטכני "מונטיפיורי", אך הפסיקם כעבור שלוש שנים, התחיל לעבוד ומסר כל שכרו למשפחה. בהיותו בן שמונה עשרה השתתף בהפגנה שאורגנה על ידי ה"הגנה" למען "תוצרת עברית". הוא נאסר, נקנס וגם נפתח נגדו תיק פלילי במשטרה. בגיל תשע-עשרה עזב את תל-אביב ועבר לגור בקיבוץ נען. התבלט ברוחו האיתנה ובמסירותו החלוצית חסרת הסייגים, ויחד עם זה הצטיין בענוותנותו.
כעבור חודשים אחדים נשלח מטעם הקיבוץ לכיבוש העבודה בסדום. עם הגיעו למקום החדש התמסר לעבודה ולהגנה ואף השתתף בקרב עם כנופיות ערביות הפועלות באזור. בקיץ היה בקורס אנשי ה"הגנה" ביבנאל וב-5.10.1939 היה בין מ"ג חברי הקורס שנתפסו על ידי המשטרה הבריטית, הובאו למשפט ונידונו לשנות-מאסר שונות. יעקב נידון לעשר שנים. בתקופת שהותו בכלא עכו ניצל את הזמן לרכישת השכלה והשלמת לימודיו. בפברואר 1941 קיבל חנינה ושוחרר. והחל לחפש עבודה.
בשנת 1941, כאשר צבאות הגרמנים התקרבו למצרים ולארץ ישראל - חודשיים לאחר שחרורו מבית הכלא נענה לפקודה ויצא בסירה עם חבריו, כ"ג חברי הפלוגה הימית של ארגוטן ה"הגנה" לחבל במתקני הזיקוק בטריפולי אשר בלבנון שהיו אז בידי הצרפתים בעלי הברית של הנאצים. הם יצאו בכ"א באייר תש"א (18.5.1941). הפעולה לא בוצעה. סיבת הדבר לא נודעה עד היום וכן לא נודעו עקבות הלוחמים שלא שבו לבסיסם. יעקב הניח הורים ושתי אחיות. אנשי הפלמ"ח אימצו את לוחמי הכ"ג והם היו הלכה למעשה מראשוני הלוחמים והנופלים של הפלמ"ח.
פרקי חייו פורסמו בחוברת "מתוכנו יצאו" לזכר תלמידי בית הספר תל-נורדאו, ובספר "מגן בסתר".