לוחם פלסקובסקי ראובן ז"ל

קורות חיים

בן זהבה ומאיר. נולד בט' באב תרפ''ז (7.8.1927) במושבה כרכור. למד בבית הספר העממי במושבה ואחר כך בבית הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון בחיפה וסיימו בשנת 1946. הוא הצטיין בעבודות מכניקה עדינות וגם במקצועות העיוניים זכה לציונים גבוהים. בחיפה התגורר בשכירות ובתנאי מחייה קשים, אך אופיו החזק ויכולת ההתמדה שניחן בהם סייעו לו להתמודד ולהצליח. ראובן התחבב על חבריו בזכות רוחב ליבו, צניעותו ומסירותו לכל משימה שהוטלה עליו. בבית הספר התיכון הצטרף ל"הגנה" והקדיש לה מזמנו הפנוי בערבי ימי החול ובשבתות.
בתום לימודיו יצא למלא חובתו במסגרת "ההכשרה המגוייסת" - הפלמ"ח. הוא הצטרף להכשרת אשדות יעקב ומיד התבלט בכשרונות אירגוניים ונבחר כחבר מזכירות. גם הוטל עליו תפקיד האחראי למחבוא הנשק ("סליק"). על דרך מילוי תפקידו מספר אחד מחבריו: "...בצאתנו בשנית הופיע ה"לגיון" (הלגיון הערבי) באשדות. בא רץ ומסר: להפסיק את העבודה. קפצה עלינו עצבנות. ראובן שמע ובקור רוח המשיך לקבל את הציוד ולסמנו בפנים, ופסק: נגמור! התרשמתי מקור הרוח ומהדייקנות במלאו בעוז נפש, בטחון ושלמות את התפקיד". נוסף על כל אלה הצטיין בידע טופוגרפי ובכושר התמצאות בשטח והיה מוליך את כיתות האימונים על פני כל דרך, ואדי ושביל. חבריו בפלמ"ח מספרים כיצד ניצל ידע וכושר זה בסיורים בסביבות נצרת, הר מצדה ושאר מקומות, וכיצד זריז היה בהובלת מים, עשיית מדורה ובישול בתנאי שדה. צניעות שאין דומה לה, הייתה בו ענוותנות בחיי יום יום, נשיאה בעול "בכל נפשו ומאודו" מסירות שאין לה גבול ודוקא לאותה עבודה הנקראת "שחורה" ונעשית במחשכים, במחתרת. עבודה שאינה מזכה בזרי דפנה את העוסקים בה. מין הילוך בתלם בלי לסטות ימין ושמאל. רוחש אמון לזולת, שילוב של שיבולת וחרב.
ראובן, שניחן ב"ידי זהב", החל לעבוד בתיקון נשק ובחשאי בנה רובה "סטן". מפקדי הפלוגה הופתעו מעבודתו המורכבת שבוצעה בדייקנות מירבית, למרות היעדר תנאים מתאימים. לימים יזם ופיתח תוכנית להתיישבות וגם התחיל להכשיר עצמו עם חבריו להקמת מפעל-מסגרות בישוב העתיד לקום, אבל לא זכה להגשים את רעיונו.
ביום ג' בתשרי תש"ח (17.9.1947), ברכבו על אופנוע יחד עם אביו, מאיר, בדרך מחדרה לפרדס-חנה, נדרסו שניהם למוות, בכוונה תחילה, על ידי משוריין בריטי שסטה ממסלולו במזיד, כתגובה על תליית הסרג'נטים הבריטיים בנתניה בידי האצ"ל. ראובן הובא למנוחות בכרכור.
משק יפתח, מקבוצי "הקיבוץ המאוחד", הוציא חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו ופעלו.