פלוגה ג'

הוקמה בקיץ 1941. הורכבה מחברי קיבוצים ובני מושבות מיישובי השומרון, עמק חפר והשרון. בתום עשרה ימי אימונים בלבד ביוני 1941, שולחו אנשיה מחוסר תקציב לבתיהם, שם עשו את שנת שירותם הראשונה- תוך אימונים ביתיים בקבוצות קטנות וכוננות לגיוס תוך 24 שעות.
באביב 1942 גויסה הפלוגה לאימון מרוכז במשמר העמק ונוכח סכנת הפלישה הגרמנית לארץ נפרשו אנשיה במשקי עמק יזרעאל המערבי.
בשלהי קיץ 1942 הועברה הפלוגה למחנות הקבע שלה בעמק יזרעאל ובגליל המערבי בקיבוצים אילון, חניתה, יגור, ואחר כך גם גבת והזורע – ואורגנה בהם למחלקותיה, במשטר עבודה ואימונים.

פלוגה ג' 1941 – 1947 אינפורמציה מאלבום הפלוגה

בקיץ 1941 הוקמה הפלוגה. יצחק שדה פנה לאורי יפה וביקש לגייס אנשים ולהקים פלוגה. מרחב הגיוס היה השרון, עמק-חפר והשומרון. הקבוצים והמושבות בחרו מתנדבים לפי מכסָה, ופה ושם גויסו גם בודדים, פעילי ארגון ההגנה ופעילי צבור. כך נולדה פלוגה ג'. בתחילה שולחו אנשיה לבתיהם (בקִבּוצים) מחוסר תקציב, ושם התאמנו אימונים ביתיים בקבוצות קטנות. מפקדי פלוגה ג' היו: אורי יפה – 1941 – 1944, משה נצר – 1944 – 1946, נתנאל חיטרון 1946 – 1947 .
מרחב הגיוס שהוקצה לפלוגה ג', במחצית השנייה של שנת 1941, כלל את אזור השרון, שפלת החוף, השרון – מגבעת-השלושה עד עתלית. יותר מאוחר הורחב גם לאזור העמקים: יגור, הזורע, יד-מרדכי וגבר-עם.
במסגרת זו גויסו לראשונה גם בנות אשר השתתפו בכל פעולות הפלוגה, בעיקר במסעות.
תרומתן לאווירה, להווי ולתרבות הייתה גדולה לעין ערוך. חביבה רייק הייתה במחזור הבנות הראשון בפלוגה ג'. ב-1942 עברה קורס מכ"ים ואימוני ים. התנדבה לצנוח בסלובקיה הכבושה כדי להעביר ידיעות למודיעין הבריטי ובעיקר להציל יהודים ולארגן אותם להגנה עצמית. היא נתפסה ע"י הגרמנים ונרצחה יחד עם חבר לשליחות.
תחילה נקבעו מספר בסיסי אימונים: בגבעת-חיים, שפיים, תל-ליטוינסקי (תל-השומר), אלונים ועין-שמר.
בראשית שנת 1942 התפרסה הפלוגה בישובי הגליל המערבי: אילון, חניתה, עין-שרה והעמקים גבת ויגור. באותה עת הוקם במשמר-העמק מחנה אימונים גדול בשיתוף עם הצבא הבריטי. רוב המדריכים היו קצינים בריטיים. במשמר העמק נוצרו אורחות חיים, דפוסי התנהגות וטופחה רוח היחידה.
בד בבד עם האימונים האינטנסיביים, הסיורים והמסעות, נוצר גם הווי חברתי של חיים תחת השמש, מדורות, שירים, קפה ופינג'אן אל תוך הלילה.
בסיום הקורס התארחו הסיירים שלושה ימים בכפר הדרוזי אוספייה כדי ללמוד מקרוב את דרך חייהם, בהנחה שהיא דומה לזו של הערבים.
בסוף שנת 1942 התנתקו הבריטים מהפלמ"ח, הנשק נאסף והמחנה פורק. מחלקת הסיירים בפיקודו של שאול יפה עברה ל"הזורע", אנשי גבת עברו לקבוץ יגור, ובאביב 1943 אנשי אילון עברו לרמת-יוחנן. הפלמ"חניקים שוכנו באהלים וצריפים ופעלו במסגרת של עבודה ואימונים.
בסוף 1943 עברה הפלוגה לעמק-הירדן (במקום פלוגה א' ) והתפרסה בקבוצים: אשדות-יעקב, אפיקים, כנרת ובית-זרע.
מאוחר יותר גויסו שתי מחלקות של בודדים.

מפקדי המחלקות:
משה ברכמן – 1942 – באילון, 1943 – ברמת-יוחנן, 1944 – בכנרת.
אהרן ורד – 1943 – ביגור, 1944 – אשדות יעקב ואפיקים.
בן-עמי קנר – 1944 עד 1945 – בבית-זרע.
דוד ניב (ביבי) – 1945 – בעין-גב.
עמי צור (שטיינברג) – 1945 – במסדה, איילת-השחר.
אלי אוברלנדר – 1942 -1943 – בחניתה.
מכבי מוצרי – 1942 – 1943 – חניתה ויגור.
יוחנן זריז – 1944 בדגניה א'.
אלעד פלד – 1946 – 1947 אשדות-יעקב.
רחביה ברמן – 1946 – אשדות-יעקב.
ראובן נצר – בית-זרע.

מפקדי מחלקת הסיירים:
יצחק רבין – 1942 – קורס משמר-העמק ועין שרה.
פבי גבר – 1942 בעין-שרה. (החליף את רבין).
שאול יפה – 1943 – 1944 – ב"הזורע " ואשדות-יעקב.
משה בן-דרור – 1944 – 1945 – באשדות-יעקב.

שבועת לוחם פלמ"ח
"בנשק הזה, המופקד בידי ע"י ארגון "ההגנה" בארץ-ישראל, אלחם באויבי עמי, בעד מולדתי, בלי כניעה, בלי רתיעה ובמסירות נפש".

מחלקת הסיירים
בשנת 1942, בימי מלחמת העולם השנייה, כשריחפה על הישוב בארץ סכנה מפני פלישת הצבא הגרמני, כמה עשרות בחורים גויסו והיוו את ראשיתה של מחלקת הסיירים שהתמקמה בעין-שרה. מפקדה היה יצחק רבין.
בתום שתוף הפעולה עם הבריטים, בסוף שנת 1942, עברו (הסיירים שלנו) לקבוץ "הזורע", למסגרת של עבודה ואימונים.

תפקידי הסיירים
1. סיורים עצמאיים, בעיקר בגבול לבנון וסיורים להכרה ותיעוד חבלי ארץ שונים.
2. בצוע סיורי הכנה להכרת המסעות הפלוגתיים.
3. הובלת הפלוגה במסעותיה בתווי שנקבע, או לשינויים בשעת הצורך.

מסעות
פרק חשוב בתולדות הפלוגה היו המסעות. מסעות קצרים של עד חמישה ימים באזורים הקרובים, ומסעות ארוכים בדרום הארץ. המטרות היו להכיר את השטח, להגביר את הכושר הגופני, לחשל את הסיבולת ולחזק את רוח היחידה. המסעות הפלוגתיים היוו את "הליבה" של הפלוגה והיו למתכון הטוב ביותר לגיבוש המחלקות והפלוגה.

פריצת המצוק בעין-ירקעם
באחד הסיורים הגיעה חולית הסיירים למצוק גבוה שחסם את המשך הדרך. בעבודה קדחתנית הצליחו עד ערוב היום לפרוץ משעול בסלע ולהעביר את כל אנשי הפלוגה
לעין-ירקעם ללינת לילה. למחרת המשיכו בתווי המקורי מסע שארך 18 ימים רצופים הכוללים סדרת אימוני באש חיה.
במשך השנים הורחב "המעלה" ושמו הוסב ל"מעלה הפלמ"ח" וסומן במפות ישראל.

פעולות מבצעיות
1. הפעולה המבצעית הראשונה של מחלקת הסיירים, בפיקודו של שאול יפה, הייתה חדירה למחנה הקומנדו הבריטי בחיפה, והחזרת הנשק שנלקח מיחידת הפלמ"ח.
2. בקיץ 1944 שיירות של עולים מערק, סוריה ולבנון נעו רגלי בלילות לעבר הגבול הצפוני. עם הזמן החלו שודדים ומבריחים להתנכל לעולים. על פלוגה ג' הוטלה המשימה "להעניש" אותם.
3. "ליל ברכבות" ב2.11.1945 בפעולת מחאה נגד הבריטים, פוצצו בלילה 200 קטעי מסילה.
4. הבטחת הורדת מעפילים מהאנייה "ברל כצנלסון" בפיקודו של משה נצר ליד חוף שפיים ב-22.11.1945 .
5. "ליל הגשרים" ב-16.6.1946 , מחלקת אשדות-יעקב ואפיקים מפלוגה ג' בפיקודו של אהרון ספקטור, הרסו את גשר אל-חמה.

הכשרות בפלוגה
הכשרת מעוז-חיים – 1943 – 1945 .
גרעין "צבר" בית-זרע – 1945 – 1947 .
הכשרת "אחים" – עין-גב וגבעת-השלושה – 1945 – 1946 .
הצופים ג' – 1944 – 1946 .
הכשרת משמרות, מסדה – 1946 – 1947.
הפלוגה קלטה גם נערים ונערות שלא מתנועות נוער. מחלקה כזו הגיעה לעין-גב וכנרת ומפקדה הראשון היה נתנאל חיטרי. חמישה ימים בשבוע עבדו במשק, ויום ששי הוקדש ללמודים בנושאי תולדות בציונות ותנועת העבודה.