לוחמת רייק חביבה מרתה ז"ל

קורות חיים

מרתה רייק נולדה למרדכי (בהונגרית: אַרפָּד) ואסתר אֶמה בכפר נַדָבּוּלַה, כיום חלק מהעיר רוֹז'נְיַאבה שבסלובקיה הנמצאת 70 ק"מ ממערב לקושיצה; האזור נכלל אז בקיסרות האוסטרו-הונגרית. היא גדלה בבנסקה ביסטריצה במשפחה שהשתייכה לקהילה הניאולוגית בעיר. חביבה נולדה בכ"ח בתמוז תרע"ד (22.6.1914), בפרוור של העיר בנסקה ביסטריצה. אביה עזב את המשפחה בהיותה בת עשר שנים. לאחר סיום לימודיה בבית ספר למסחר החלה לעבוד כמוכרת בבית מסחר למכונות חקלאיות ועליה עול פרנסת המשפחה.
בגיל חמש עשרה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", בקן בנסקה ביסטריצה, עיר מחוז בסלובקיה, ובו הייתה אחת החברות הפעילות. היא הדריכה קבוצת חניכים, התמסרה לעבודת הקרן הקיימת לישראל, ושקדה על לימוד השפה העברית כהכנה לעלייה ארצה. באפריל 1938 יצאה להכשרה בברטיסלבה. אחרי פירוקה של הרפובליקה הצ'כוסלובאקית וכינון השלטון הפאשיסטי בסלובאקיה במארס 1939, ריכזה את עניני העלייה בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר" במדינה, וגם עבדה כמזכירה של ד"ר אוסקאר נוימן, ראש ההסתדרות הציונית בסלובאקיה.
בדצמבר 1939 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ מענית, בקיבוץ היתה פעילה מאוד בענפים רבים ביניהם בשיווק תפוזים והנהלת מפעל להפקת שמן-אתר מקליפות לימונים. כמו כן שימשה כמזכירת ארגון אמהות עובדות בכרכור והשתתפה בועידת הפועלות בכפר סבא.
במאי 1942 התגייסה לפלמ"ח ושירתה בפלוגה ג'. הצטיינה ברצון ובכושר סבילות שבאו לידי ביטוי באימוני שדה ובמסעות של פלוגה ג' במדבר יהודה. כשהגיעו לארץ הידיעות הראשונות על השמדת היהודים באירופה התנדבה לשליחות של צניחה מאחורי קווי האויב הגרמני כדי לסייע ליהודי סלובאקיה. היא עברה אימוני צניחה ברמת דוד ובקאהיר במדי חיל האוויר הבריטי.
כינויה בצבא היה "הצנחנית רובינסון". מקום פעולתה נקבע בסביבה שהייתה מוכרת לה מנעוריה, היא הגיעה לבאנסקה ביסטריצה, שהייתה אז מרכז המרד הסלובקי, ב-18 בספטמבר 1944 והקימה שם תחנת-שידור לקשר עם המפקדה. שם נפגשה עם הצנחנים הישראלים, צבי בן-יעקב, רפי רייס וחיים חרמש אשר צנחו לפניה ונדדו מספר ימים עד למפגש עם חביבה.
יחדיו טיפלו ביהודים שהתגוררו בשטח המשוחרר והתקשרו עם חברי תנועות-נוער יהודיות שלחמו ביחידות פרטיזניות. אף הקימו רשת של תחנות-מעבר מפולין לסלובקיה להברחת שבויים וטייסים של בעלות הברית. ב-26 לאוקטובר 1944 כבשו הגרמנים את באנסקה ביסטריצה והצנחנים, עם חברי הנהגות תנועות הנוער, מנהיגים יהודים ומשפחותיהם, נסוגו למחנה ארעי בהרי בוקובץ, כעבור ארבעה ימים בשעת התקפה על המחנה על ידי אנשי ס.ס רוסים-אוקראינים נהרגו שישה יהודים וחביבה נשבתה ונלקחה לבית הסוהר בבנסקה ביסטריצה.
ב-20 בנובמבר 1944 הוצאה להורג יחד עם רפאל רייס ועוד כמאתיים יהודים. גופתה נטמנה בקבר אחים ליד הכפר קרימניצ'קה.
בשנת 1952 הובאה למנוחת עולמים בחלקת הצנחנים שבבית הקברות הצבאי על הר הרצל.
הספר "חברות בקיבוץ", שחביבה לקחה עמה מן הארץ, מוצג ב"בית חביבה" שבקיבוץ מענית. הוא נתגלה אחר מיגור הנאצים בקירבת המחנה שבהרי בוקובץ במקום מחבוא, יחד עם המשדר.
בשכנות לקיבוץ מענית הוקמה "גבעת חביבה" על שם חביבה רייק ובה מתקיימים סמינריונים של הקיבוץ הארצי. חניכיה של חביבה בסלובקיה הקימו לזכרה את קיבוץ "להבות חביבה". אישיותה ותולדותיה תועדו בספר "כאם חשה להציל -- שליחותה של חביבה רייק" בעריכת דניאל בן-נחום.
כן הונצח שמה בספר הפלמ"ח, ספר "תולדות ההגנה", בספר "מגן בסתר" ועוד.

לאחר הקמת המוזיאון לזכר המרד הסלובקי בעיר בנסקה ביסטריצה, הקימה המשפחה יחד עם המוזיאון את גן חביבה רייק לזכרה. מצורפות מספר תמונות מהמקום. כמו כן, יש תמונה מאזור המחנה בו הותקפו השליחים והיהודים בהרי בוקובץ.