טוראי אלמגור מגאר אפרים ז"ל

חייו הקצרים - חסרי שמחה היו. ראית, כי שאיפה זו לשמחה, מכסה על נפש עורגת ושותקת שאינה באה על סיפוקה. מהנגב נשלח להבראה. בהפרדנו ליד האוירון חייך ואמר: "לכשיתחיל - אבוא!". טפחנו אחד על כתף השני, ידענו כי יבוא, אך אמרנו: "עשית מספיק!" (היה זה לאחר שכדור פילח את כובע הפלדה ושרט את קרקפת ראשו) הוא חייך שנית והשיב: "לא סתם ככה, לא סתם ככה מכדור". עם התחלת הקרבות על פריצת הדרך הופיע. לקח את הנשק האנטי-טנקי ויצא למערכה. "למה באת?" - שאלוהו, - לא תסתדרו בלעדי - היתה תשובתו. הסתכלנו בו, בטחון עצמי מופרז או אי-התמצאות בחיים בלי חבריו. קשה היה לו בלעדינו, כשם שלנו היה קשה בלעדיו. אפרים ידע "להתלקח" מכל ענין. כשעשה מה שהוא, בכל מאודו עשה. לפני יציאתנו לקרב אמר: "נו חבריא, נשתה שרי-ברנדי, העיקר שהדרך תהיה פתוחה". לחצנו ידים. "חבריא! - הוסיף ואמר, נדע להסתדר, סוף-סוף אסור לבייש את הפירמה". כולנו חגורים וחמושים, ואפרים עם הכלי האנטי-טנקי, נפרדנו ליחידות. לאחר ימים הובאה גופתו, שערותיו פרועות, חיוך על פניו, כאילו צוחק, צוחק - ומכריז: הדרך פתוחה!

דן

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

יש לפעמים ובחברה הגדולה לא ניכר האדם היחיד ובכל זאת עצם נוכחותו דרושה לה. כזה היה אפרים. הוא לא התבלט בחברה ופעמים שכחת את מציאותו בה, אך האפשר היה בלעדיו? עודני זוכרת את אפרים, כאילו הוא עומד לפני כרגע ומחייך, והן תמיד, תמיד היה מחייך ואיך אפשר לזכרו אחרת? עודני זוכרת את אותם ערבי השבתות בתל-יוסף, אותן קבלות השבת הצנועות, הייתכן כי יעבור ערב זה מבלי אשר אפרים יחלל? מבלי שישמיע לנו את מנגינותיו? וכה נעימה היתה המנגינה לאוזן והיית מבקש: אפרים נגן עוד ועוד! כזה היה אפרים בהיותו אתנו בחברת הנוער. עודני זוכרת את ערב היציאה לפעולה, באנו להיפרד מהחבריא, והנה לפתע גם אפרים ישנו ואף הוא מוכן ליציאה. אקדח חדש קיבל אז, ואנו ליגלגנו בצחוק ואמרנו: ובכן אפרים ועכשיו נוכל ל"השוויץ", מה? והוא כה צנוע, הסמיק מעט ואמר: לא! זה סתם כך, נתנו לצורך התפקיד!... ולא ידענו אותו רגע כי מלים אלה הן האחרונות שנשמע מפיו... כה אכזרי הגורל, כה נוקם... אנו נשארנו, נשארנו לכאוב כאבו ולעולם לא לשכוח אותו.

אסתר'קה

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.