לחימת חטיבת יפתח בגזרת בית חנון

המשימה שהוטלה על הגדוד השלישי בפיקוד גדעון (גידי) אילת, הייתה לתפוס עמדות בפריסה רחבה מול הכפר הערבי בית-חנון, במטרה לנתק את הצבא המצרי שמצפון לטריז.
הרכב הכוח: 3 פלוגות חי"ר, מחלקת מרגמות 81 מ"מ; 2 תותחים 20 מ"מ על זחל"מים 2 סוללות תותחים 65 מ"מ וסוללה 75 מ"מ; הגדוד הראשון ושתי מחלקות חי"ר מהגדוד השמיני ופלוגה ממונעת הועמדו כעתודה.

מהלך המבצע: לקראת המבצע נערכו תצפיות מעל המגדל בניר-עם וסיורים בעומק השטח. בליל 16.10 התקדמו הכוחות מניר-עם מערבה למרחק של 2-4 ק"מ ותפסו שמונה עמדות ממזרח ומצפון-מזרח לכפר בית-חנון. חוד ה'טריז' היה מרוחק כ- 600 מ' מכביש עזה-מגדל. באותו לילה יצאו שתי פלוגות מהגדוד הראשון בפיקודם של פנחס ('סיקו') זוסמן ויצחק ('חקה') חופי, לחבל בגשרי-הכביש ובמסילת-הברזל שעל ואדי אל-חאסי (מצפון לבית-חנון) וכן בגשר הכביש שעל ואדי-חליב (מדרום לבית-חנון). על גשר הכביש שמרה כיתה מצרית, שהכוח התוקף הפתיע. חלק מאנשיה נהרגו, אחרים ברחו וחלקם נתפסו שבויים. גשר הכביש פוצץ.
תפיסת משלטי הטריז נעשתה בשקט וכמעט ללא התנגדות. הלוחמים החלו בהתחפרות והוחל בהכשרת דרכי-גישה אל העמדות. החפ"ק הגדודי התמקם 2 ק"מ ממזרח לבית חנון.
בימים הראשונים היו העמדות ללא חיפוי-ראש. לא מעט מן הלוחמים נפגעו, והיה קושי לפנותם. בימים הבאים הוכנו חיפויי-ראש משקי-יוטה ועליהם שכבות אדמה. המפקדים עברו בין העמדות ועשו הכול להעלות את המוראל ולהסביר את חשיבות המבצע.

לנוכח הצלחת המצרים להעביר שיירות תחילה על הכביש ואחר-כך בדרך עוקפת ממערב לכביש, הוחלט להרחיב את הטריז, באמצעות כיבוש בית-חנון. בליל 20.10 נתפס הכפר ללא התנגדות. ניסיון ראשון לתפוס את 'משלט-העץ' נכשל, בלילה הבא המשלט נכבש. שני המהלכים האלה הביאו להידוק חגורת-המשלטים בקטע הצפוני-מערבי. מהכפר ניתן היה לתקוף את התחבורה המצרית שעברה בדרך העוקפת. הפגיעות היעילות אילצו את המצרים לחפש לעצמם דרך-עוקפת חדשה והם הכשירו אותה על שפת-הים, כשהניחו רשתות לאורך מספר ק"מ ואפשרו מעבר בין עזה למג'דל. בערב ה- 21.10 נכנסה לתוקף הפוגה חדשה והאש הופסקה.