סגן גולדשמיט משה מוסא ז"ל

קורות חיים

משה בן מאיר ורחל לבית לולו (שניהם מורים לעברית בבית הספר "אליאנס" בדמשק). נולד בכ"ה בטבת תרפ"ח, 18 בינואר 1928 בדמשק. בן שנה ושמונה חודשים נתייתם מאמו. הובא ארצה אל סבתו, אם אמו, ודודתו אסתר והתחנך אצלן עד גיל 7, אחר כך חזר אל אביו, גמר בהצטיינות את בית הספר "אליאנס", עמד בבחינות בצרפתית וערבית וקיבל תעודות ממשלתיות, מהממשלה הצרפתית בצרפתית ומהממשלה הערבית בערבית.
בן 13 וחצי העפיל ארצה ברגל דרך גבול הצפון יחד עם שני חברים, העליה הזאת מלאת הרפתקאות וסבל עברה בשלום גם תודות לרועה ערבי שפגשו בדרכם בהרי הגולן. הם פנו לאשדות-יעקב, אך פני משה היו מיועדים לירושלים בה רצה ללמוד באוניברסיטה העברית. הוא סיים את הגימנסיה העברית בירושלים. חיבב את אמנויות הציור והמוסיקה. בתקופת לימודיו עבד במשקים בחופשת הקיץ ועשה שנת שירות בפלמ"ח. תפקידו המסוכן והאחראי ושנות ההכשרה חיסנו את רוחו ואת גופו.
אחרי "השבת השחורה" (1946) נלקח למחנה המעצר ברפיח ומששוחרר שינה את שם משפחתו לניימן. כדי להתחמק מהשגחת הבולשת הבריטית בהמשך שירותו ב"הגנה". התנדב למשימות ושמח לקבל על עצמו אחריות וחובה לאומית בכל עת שהיה צורך בכך. הירבה לסייר בדרום ובנגב, ותודות למבטאו הערבי המושלם עלה בידו לחזור בשלום ממקומות מסוכנים ולהביא ידיעות חשובות. סיים קורס לחבלה וביום הפלישה המצרית היה מפקד מחלקה בניר-עם. נשלח כתגבורת ליד מרדכי. תפקידו היה לחבל בדרכים המובילות ליד-מרדכי ולפוצץ גשר. פעולתו הוגדרה כהצלחה. תוך פעולות אלה לעצירת האויב היה צורך להציל את הילדים. והנה אך הוצאו וניצלו הילדים - החלה הסתערות כבדה של המצרים, לעבר הקיבוץ. מוסה היה בעמדה קדמית ואיתו מכונת "בראונינג" אחת בלבד, מול תותחי האויב. הקצין המצרי שהסתער בראש הגל נפל לפי פקודה מדוייקת של מוסה. אש מצרית חזקה כוונה לעבר עמדתו של מוסה. כל מגיני העמדה נפצעו קשה או נפלו. מוסה נפצע קשה מצרור כדורים. כשהובל לתחנת העזרה ראשונה פגע פגז בו ובשני מוביליו.
נפל ביום 20.5.1948. הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.
הובא למנוחת עולמים ביד מרדכי.