טוראי גרוס שמעיהו ז"ל
Gross Shmaayahu

בן פסיה ומרדכי
נולד בפולין
ב-כ"ח אדר א תרע"ג, 7/3/1913
עלה ב-1930
שרת בפלמ"ח
יחידות: ארגון ההגנה, פלמ"ח
תפקיד: חבלן
נפל בעת מילוי תפקידו
במלחמת העצמאות
ב-י"ט ניסן תש"ח, 28/4/1948
מקום נפילה: באזור ירושלים
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 35 בנפלו
קורות חיים
שמעיהו בן מרדכי ופסיה. נולד ב- 7.3.1913 בקרפטרוס בעיר חוסט, בבית אדוק. למד בבית ספר עממי, אך מטעמים דתיים יצא משם ועבר ללמוד ב"ישיבה" בחוסט. היה בן אמידים, אך נמשך אל החיים החלוציים הקשים בארץ. בשנת 1930 עלה כ"תייר" ונשאר בארץ. בן 17 היה אז ועבד תחילה כחקלאי בבת שלמה ובנוה יעקב ("כפר עברי") ואחרי כן בירושלים. עבד גם כחשמלאי בהרצליה, ולבסוף השתקע בחיבת ציון. נשא אשה ונולדו לו שני ילדים, אך אשתו מתה עליו בדמי-ימיה. את אופיו ציינו יראת שמים ואהבת מולדת. את יתומיו גידל ברוחו. בשנות המאורעות 1939-1936 היה פעיל ב"הגנה" כשומר הכפר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה התגייס לפלמ"ח , התאמן בבית- אלפא ובעין- חרוד.ב- 1947 התנדב לשירות פעיל, נשלח לקורס חבלנים בנתניה ומשם לבת שלמה. היה במצור ירושלים והשתתף בהגנתה.
במכתבה של בתו אליו כתבה בין היתר:"אבא זה כשני חודשים לא ביקרת אצלי ואני מתגעגעת אליך מאוד מאוד ואפילו חולמת עליך, חלומות נוגים ועצובים. אחד החלומות היה חלום איום ונורא.. ואתה אומר:"בני הגיעו ימי למות והולך אני בדרך כל הארץ" ואנחנו עומדים ובוכים..."
בגבול מוצא-ירושלים עלה על מוקש ונהרג ב- 28.4.1948. למחרת היום נקבר בסנהדריה. ב- 26.9.1951 הועבר להר-הרצל בירושלים. הניח בן ובת.
אלבום תמונות

מפרי עטו



רשימות לזכרו

רשימות לזכרו
מכתב מבתו
לאבא היקר והחביב
אבא, זה כשתי חדשים לא ביקרת אצלי ואני מתגעגעת אליך מאוד מאוד ואפילו חלומות אני חולמת עליך ועל משה חלומות נוגים ועצובים. ובין אחד החלומות היה חלום איום ונורא וזהו החלום: והנה נסענו אל הדודה ואתה רצית לישון בחוץ. בבוקר אני ומשה קמים והנה פניך הורעו ואתה אומר בניי הגיעו ימי למות והולך אני בדרך כל הארץ ואנחנו עומדים ובוכים ואומרים אבא, אמא אין לנו, גם אבא לא יהיה לנו. ואתה אומר אין דבר ישמרכם האל מכל רע. ואנו בוכים וצועקים אבל פתע תם החלום והתעוררתי בכיתי, וישאלוני הילדים למה אני בוכה ולא עניתי. רק בסוף נרגעתי ואלה הם חלומותי. ואתה אבא מתי תקחנו לכמה שבועות מתי תבוא אלי דרישת שלום. למנשה היקר והחביב נשיקות חמות ומתוקות.
כל טוב
מאת רבקה.
אבא, זה כשתי חדשים לא ביקרת אצלי ואני מתגעגעת אליך מאוד מאוד ואפילו חלומות אני חולמת עליך ועל משה חלומות נוגים ועצובים. ובין אחד החלומות היה חלום איום ונורא וזהו החלום: והנה נסענו אל הדודה ואתה רצית לישון בחוץ. בבוקר אני ומשה קמים והנה פניך הורעו ואתה אומר בניי הגיעו ימי למות והולך אני בדרך כל הארץ ואנחנו עומדים ובוכים ואומרים אבא, אמא אין לנו, גם אבא לא יהיה לנו. ואתה אומר אין דבר ישמרכם האל מכל רע. ואנו בוכים וצועקים אבל פתע תם החלום והתעוררתי בכיתי, וישאלוני הילדים למה אני בוכה ולא עניתי. רק בסוף נרגעתי ואלה הם חלומותי. ואתה אבא מתי תקחנו לכמה שבועות מתי תבוא אלי דרישת שלום. למנשה היקר והחביב נשיקות חמות ומתוקות.
כל טוב
מאת רבקה.

רשימות לזכרו
שיר לזכר האב
שירו אחים את שיר העצב
שירת המרץ של איש גיבור
בלילה שכב, שכב על העשב
ועל גבו רובה צועק לדרור
בא היום אך הוא לא נם
הוא עובד למען העם
אין לו זמן אין לו זמן
ידיו ישלח גם לבניו
היה לי אבי אב חזק וטוב
ואותנו את ארצינו לימד לאהוב
ובעד עמנו תמיד הוא נלחם
המזג אויר לא חשוב קר או חם
בלילה שמר על כפרנו
ביום עובד אדמתנו
את הרובה על השכם
בתרמיל פת לחם
כך עברו הימים במולדת
כאשר על שפתיו בת הצחוק יוקדת
אבל הבת צחוק היתה עצובה
כי את ארצנו אהב אהבה עזה
וארצנו מושכת בעול זרים
בעולם עם אחר עם האנגלים
עברו הימים יום ועוד יום
עברה תש"ז עברה כחלום
והשנה החדשה הנה באה
הלא היא תש"ח המבורכה
וב ה' באייר קבלנו את המדינה
אבל מדינה לא מקבלים עם פרחי גנה
לא על מגש זהב ארץ מקבלים
צריך להילחם ובחורנו נלחמים
יש לאן להיכנס יש הרבה תנועות
ולכל אחת מהן ישנן דעות שונות
ואבי לא אהב להתוכח
והוא נכנס לפלמ"ח מאוד שמח
ומי יתן ולא יהיו קרבנות
אבל הקורבנות נופלות
ובנפלם נדלקים אורות
כי בנפלם לנו הם פותחים הדלת
כי בנפלם לנו הם כובשים מולדת
כי בנפלם לנו מפלסים הדרך
כי בנפלם ארצנו נגאלת
וגם אבי החיל
בינהם נלחם וגם נפל
ומתש"ח בת-צחוקו היתה מאושרת
כי הוא ידע שארצנו משתחררת
ולפלמ"ח הוא נחשף
והוא הלך, הלך ולא שב...
האיר היום, יום יפה ובהיר אך עצוב
כי ידע היום שהלך לו, אך לבלתי שוב
שירת המרץ של איש גיבור
בלילה שכב, שכב על העשב
ועל גבו רובה צועק לדרור
בא היום אך הוא לא נם
הוא עובד למען העם
אין לו זמן אין לו זמן
ידיו ישלח גם לבניו
היה לי אבי אב חזק וטוב
ואותנו את ארצינו לימד לאהוב
ובעד עמנו תמיד הוא נלחם
המזג אויר לא חשוב קר או חם
בלילה שמר על כפרנו
ביום עובד אדמתנו
את הרובה על השכם
בתרמיל פת לחם
כך עברו הימים במולדת
כאשר על שפתיו בת הצחוק יוקדת
אבל הבת צחוק היתה עצובה
כי את ארצנו אהב אהבה עזה
וארצנו מושכת בעול זרים
בעולם עם אחר עם האנגלים
עברו הימים יום ועוד יום
עברה תש"ז עברה כחלום
והשנה החדשה הנה באה
הלא היא תש"ח המבורכה
וב ה' באייר קבלנו את המדינה
אבל מדינה לא מקבלים עם פרחי גנה
לא על מגש זהב ארץ מקבלים
צריך להילחם ובחורנו נלחמים
יש לאן להיכנס יש הרבה תנועות
ולכל אחת מהן ישנן דעות שונות
ואבי לא אהב להתוכח
והוא נכנס לפלמ"ח מאוד שמח
ומי יתן ולא יהיו קרבנות
אבל הקורבנות נופלות
ובנפלם נדלקים אורות
כי בנפלם לנו הם פותחים הדלת
כי בנפלם לנו הם כובשים מולדת
כי בנפלם לנו מפלסים הדרך
כי בנפלם ארצנו נגאלת
וגם אבי החיל
בינהם נלחם וגם נפל
ומתש"ח בת-צחוקו היתה מאושרת
כי הוא ידע שארצנו משתחררת
ולפלמ"ח הוא נחשף
והוא הלך, הלך ולא שב...
האיר היום, יום יפה ובהיר אך עצוב
כי ידע היום שהלך לו, אך לבלתי שוב
