סגן זית (זייץ) איתן (פרידריך, פריץ) ז"ל

קורות חיים

איתן בן דויד ואטל (יהודית). נולד ב- 22.7.1925 בעיר הנמל גאלאץ אשר ברומניה. בן- זקונים. החמישי במשפחה. נקרא פריץ (פרידריך) על שם סבתו פרידה. אביו היה מורה עברי וציוני ותיק. המשפחה היגרה בזמנה מרוסיה ובאה לרומניה כדי לעלות משם לארץ ישראל, נשארה תקועה בדרך והשתקעה בגאלאץ.
מילדותו חונך לעברית וציונות. אחיו הגדולים, חברי תנועות-הנוער "השומר הצעיר" ו"גורדוניה", נהגו לקחת אתם את הפעוט למועדוניהם, שלא יישאר בלי השגחה. בבית הספר התעניין לא רק בלימודים כי אם גם בספורט ובפרט בכדורגל. בן 10, כבר יזם יסוד קלוב ספורטיבי ציוני בקרב התלמידים, שהיה מסור לו מאוד.
באותה שנה הצטרף אל "השומר הצעיר" ונשאר נאמן לתנועה כל ימיו. אחיו הגדול שעלה לארץ עוד בשנת 1935 הגיע לרומניה בשנת 1940 כשליח "החלוץ" ולא עלה בידו להעלות את המשפחה כולה. רק את פריץ בן ה-15 הצליח להעלות עם "עליית הנוער" הנער שהה זמן קצר, באבוקה, ניר-חיים ומשמר-העמק, עד שצורף לחברת הנוער הרומנית בבית-זרע ושם שהה כשנתיים. התמחה בעיקר בענף הפלחה ובמכונאות.
הצטרף לפלמ"ח וגילה כשרון צבאי מובהק. ביתו היה קיבוץ רשפים שבקרית מוצקין (לפני העליה על הקרקע), אך על פי רוב, הוטלו עליו תפקידי הגנה והדרכה מטעם הקיבוץ שדרשו את שהותו מחוץ לבית.
ב-1945 עבר קורס מ"כ ונעשה מפקד איזורי. ב- 1947 יסד את קן משפחתו ויצא לעבודת חוץ לנמל חיפה. בשלהי קיץ של אותה שנה עבר אימונים נוספים, ממושכים וגמר אותם כמפקד מחלקה. נכנס לתפקיד של מפקד פלוגה בחודש דצמבר.
חברים וחיילים בפלוגה ספרו על אומץ רוחו ועל נכונותו להקרבה עצמית, "אני מבין מה זה אומץ לב" סיפר חייל אחד, "אבל הוא באמת מגזים, תמיד הראשון בכל מקום". למרות היותו צעיר זכה לאמון מצד כולם.
7.3.1948 נפל בשעת ניסיון לפריצת הדרך ליחיעם. הוא נמצא במשוריין הראשון ולפי גירסה אחת ירד לבדוק טיבו של מחסום האבנים שהוקם שם ובה בשעה נהרג.
ב- 29.3.1948 נקבר ביחיעם.
בפקודת המטכ"ל מ- 29.9.1949 צורף לשמו התואר סגן ראשון.
השאיר אחריו בן דויד זית. אשתו, פנינה איבדה את עצמה לדעת אחרי מותו.