סמל זמיר יצחק ז"ל
Zamir Isaac
בן רחל ואברהם
נולד בורשה, פולין
ב-י"ט סיוון תרפ"ד, 21/6/1924
עלה ב-1933
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: חטיבת הנגב
תפקיד: קצין סיירים
נפל בקרב במיבצע חורב
במלחמת העצמאות
ב-כ"ו כסלו תש"ט, 28/12/1948
מקום נפילה: עוג'ה אל חפיר
נקבר בעברון
בן 24 בנפלו
קורות חיים
יצחק בן אברהם ורחל. נולד ביום י"ט בסיוון תרפ"ד, 21 ביוני 1924 בוארשה, בירת פולין. עלה ארצה בניסן תרצ"ג. גמר בית ספר עממי בתל אביב ואת בית הספר המחוזי "טיץ" ביגור.בעל זכרון וידיעה עמוקה בתנ"ך, דקדוק, דברי הימים, טבע וידיעת הארץ. כתב שירים ועסק בציור. השתתף בכתיבת חיבורים וחידות תשבץ בעתון התלמידים "יהודה הצעיר" ובהתחרות בכתיבת חיבור זכה בפרס.
חבר הפלמ"ח משנת תש"ה. היה חבר גרעיני הקיבוצים אילון, מעברות, ואחר כך בין המייסדים של קיבוץ עברון, בו עבד בענפי משק שונים, היה מדריך לתרבות וגם רועה צאן. אגב פעולות סיור של הפלמ"ח הרחיב ידיעותיו בטבע הארץ. בכל מקום בו שהה - בבית הספר, בגרעין, בקיבוץ ובצבא - הדריך את חבריו ואת הנוער בתורת הטבע, בידיעת הארץ, בלימודי התנ"ך וכו'.
בהיותו בשירות צבאי במערכת הנגב הוסיף להתעניין בצמחיה המקומית. אסף והגדיר למעלה מ- 400 זנים, ובעבודתו זו עורר תשומת לב של אנשי מקצוע ומומחים.
אחרי גמרו קורס למדריכים של "השומר הצעיר" עמד להישלח לחוץ לארץ להשתלמות, אך דחה את נסיעתו זו עד גמר המלחמה. שירת בחטיבת הנגב כקצין סיירים, אלחוטאי, מאמן בכלי נשק שוים ומשרטט מפות צבאיות של הגליל והנגב.
השתתף בכל פעולות חטיבת הדרום, גילה כשרון מיוחד בתכנון ובביצוע של כיבוש באר שבע. צילם מהאוויר את עמדות האוייב. השתתף ב-24 טיסות , ובטיסת הסיור האחרונה בחזית הנגב הופל אווירונו ונתרסק ליד עוג'ה אל חפיר ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948).
נקבר בבית אשל. ב-28.1.1949 הועבר לקיבוץ עברון.
במכתבו האחרון מערב חנוכה תש"ט (המכתב הגיע בימי האבל) בירך את הוריו בברכת חג החשמונאים של הימים ההם ושל הזמן הזה. ליום השלושים הוציא קיבוץ עברון חוברת לזכרו. במלאות שנה למותו כינסו הוריו את עזבונו בספר זכרון "דברי ימי יצחק". חלק ניכר תופסות בו הרצאותיו בכתב על: א) שבטי הבדואים בנגב, ב) אוסף צמחים במדבר יהודה ובנגב, ג) הקבלה והמקובלים, ד) תורתו של האר"י והשפעתו.
בדברי הספד לזכרו נכתב: "יצחק זמיר ז"ל היה אחד האנשים היקרים והנערצים, שהכרתי במשך תקופה ממושכת, עד אשר נגזל מאיתנו בקרבות השנה שעברה. חברים היינו במחלקה אחת בפלמ"ח ובכיתה אחת באותה מחלקה. עברנו יחד אימונים, מסעות, לימוד מהשטח, לימוד ערבית, קורסים העברת נשק. באותו לילה נשבענו יחד לנשק העברי ובאותה עת למדנו את השימוש בו.
יצחק היה בבחינת אנציקלופדיה חיה-מהלכת וכל שאלה של בקיאות בגאוגרפיה של הארץ ובטבעה, בתנ"ך וכן בספרות עתיקה בלשון ובדקדוקיה בארכיאולוגיה או באסטרונומיה אפשר לפנות אל יצחק, והוא - כמעיין המתגבר - יפרט את התשובה. אף על פי שבלט במידה ניכרת מול כל חביריו - לא התהדר ולא ביקש גדולה לעצמו. איש רעים להתרועע, חבר לכולם, אחי-עזר וטוב-עצה תמיד."
אלבום תמונות
קיבוץ נען שנת 1946: יצחק זמיר, קוקה מרים, יונה בכר, אברמיקו, עליזה ש., אברהם חדד, אביבה מס, חיימקה זהר
חטיבת הנגב, לחימת יחידות הפלמ"ח בנגב הנצור (בגזרה הדרומית), תיאור התמונה: הכשרת בית הערבה – נען – גבולות - ביער גבולות, מופיעים בתמונה: יצחק זמיר – נפל בהתרסקות מטוס בסיור אווירי בעוג'ה, משמאלו: עליזה ויגאל רוזנפלד, מימינו: יונה ארבל, בני רוזנברג (מ"כ), תאריך צילום: 1948, נתקבל מ: יונה ארבל
פלוגה ג', הכשרת נען, תיאור התמונה: סיור ברחובות הכפר אל-קובאב לצורך הכנת תיק כפר. מטעמי זהירות טושטשו פני הסיירים, מופיעים בתמונה: יצחק זמיר, גיטה טאובה, זהבה ליטבק, שלום קפלן,
פלוגה ג', הכשרת נען, תיאור התמונה: קורס סיירים עם יצחק זמיר, מופיעים בתמונה: עומדים: עמוס קרסניצקי, גיטה טאובה, פיגלסון יואב, יצחק זמיר, אליעזר פיפר, שלום קפלן, משה גרוס, יהודה צולעי, אליהו אזולאי. יושבים: מירה קובלנוב, יצחק סטולר, נעמי הולצמן, נתקבל מ: יואב פיגלסון
פלוגה ג', הכשרת נען, תיאור התמונה: קורס סיירים, מופיעים בתמונה: עומדים מימין: יענקלה ים טוב, אברהם ברזילי, דינה מכאלי (נצר), זאב קלוגר, יונה בכר, יצחק זמיר, זהר קרנר, זיוה מטוס, יושבים: דויד איזנשטט (פיפיק) פיני מינסקי, אביבה מס, איציק סטולר, יהושוע קויקו, חיימקה זהר, שלמה השאש, מנדה (מנחם), שלמה לוי, נתקבל מ: יואב פיגלסון
חטיבת יפתח - הגדוד השלישי - 3 - המערכה בנגב, תיאור התמונה: בקיבוץ נירים, מופיעים בתמונה: יצחק זמיר ז"ל, תאריך צילום: 1948, נתקבל מ: ציפה קישון
מפרי עטו
טלגרמה מבאר שבע ביום הכיבוש
דברי הקדשה להורים מצורפים למתנת ידו של יצחק ערב פסח תש"ו
מפרי עטו
מכתביו - האר"י
האר"י ותלמידיו הבאים אחריו נתנו כיוון חדש לקבלה, האר"י היה מיסדה הראשי של שיטת הקבלה, שנקראה בשם קבלה מעשית. קבלה מעשית זו עסקה לרוב בנפש האדם, בקשר שבינה (בין הנפש) והעולמות העליונים והשפעתם ההדדית ובהבאת הגאולה, שתלויה בנשמות בני האדם - ותיקונן. זה היה זרם של המקובלים האשכנזים, בנגוד למקובלים הספרדים, ששיטתם נקראה קבלה עיונית ועסקה בעיקר בעולמות ובבריאתם, באין-סוף ובפמליא שלו, ובמעשה-מרכבה.
המקובלים המעשיים רצו להביא את הגואל ע"י תיקון נשמתם, ואת זה עשו ע"י סגפנות, צומות, טבילות והנזרות מתענוגי העולם הזה. מקובלים רבים היו מתנזרים מבשר ויין חוץ מבימי שבת ומועד. הם היו משתטחים על קברות רשב"י וקדושים אחרים וטובלים את בשרם במים כדי להיטהר מחלאת העולם התחתון והשפל, עולם החטא והטומאה.
בכל תקופה שמתגברות בה הרדיפות והגזירות על היהודים - מתגברים בה גם הכיסופים והתקוות לגאולה. ובעת צרה לעם מופיעים משיחים וכתות שואפות לגאולה. ובגבור הלחץ והאכזבה בגאולה מדינית קרובה על דרך הטבע - הולכת ומתחזקת האמונה המיסטית בגאולה מן השמים. ככה גם נתפשטה אמונה זו בסוף המאה החמש עשרה ע"י גולי ספרד, שנפוצו בכל תפוצות אירופה, צפון אפריקה ועד לארץ ישראל הגיעה.
הקבלה נתפשטה בחוגים רחבים של העם והיתה נערצה מאוד. ספר "הזוהר" נחשב לספר קדוש כספר התורה והתלמוד ואף - מכמה בחינות - עלה עליהם. בארץ היה מרכז מקובלים בעיר צפת, שתנאיה הכלכליים היו נוחים וגם היתה קרובה לקבר הקדוש של רשב"י. בעיר זו היתה גם פעולתו העיקרית של האר"י.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
המקובלים המעשיים רצו להביא את הגואל ע"י תיקון נשמתם, ואת זה עשו ע"י סגפנות, צומות, טבילות והנזרות מתענוגי העולם הזה. מקובלים רבים היו מתנזרים מבשר ויין חוץ מבימי שבת ומועד. הם היו משתטחים על קברות רשב"י וקדושים אחרים וטובלים את בשרם במים כדי להיטהר מחלאת העולם התחתון והשפל, עולם החטא והטומאה.
בכל תקופה שמתגברות בה הרדיפות והגזירות על היהודים - מתגברים בה גם הכיסופים והתקוות לגאולה. ובעת צרה לעם מופיעים משיחים וכתות שואפות לגאולה. ובגבור הלחץ והאכזבה בגאולה מדינית קרובה על דרך הטבע - הולכת ומתחזקת האמונה המיסטית בגאולה מן השמים. ככה גם נתפשטה אמונה זו בסוף המאה החמש עשרה ע"י גולי ספרד, שנפוצו בכל תפוצות אירופה, צפון אפריקה ועד לארץ ישראל הגיעה.
הקבלה נתפשטה בחוגים רחבים של העם והיתה נערצה מאוד. ספר "הזוהר" נחשב לספר קדוש כספר התורה והתלמוד ואף - מכמה בחינות - עלה עליהם. בארץ היה מרכז מקובלים בעיר צפת, שתנאיה הכלכליים היו נוחים וגם היתה קרובה לקבר הקדוש של רשב"י. בעיר זו היתה גם פעולתו העיקרית של האר"י.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
טלגרמה מבאר שבע ביום הכיבוש
דברי הקדשה להורים מצורפים למתנת ידו של יצחק ערב פסח תש"ו
מפרי עטו
בוטניקן
- - - - במכתבך מזכיר אתה צמחים ממשפחת העפריתיים plumbaginaceae המפרישים מלחים אחרים מלבד מלח הבישול. גם אני בדרכי נפגשתי עם צמחים המפרישים שכבות מלחים אחרים וטעמם אינו מלוח. אותה שכבה המצויה על עלי העפרית plumbago מצאתי גם על העדעד הנפוץ דוקא במלחות ובביצות מלוחות ושמו עדעד הביצות Statice Limouium עליו גדולים ורחבים ובסביבתנו הוא מצוי בחלקו האחרון של ואדי מג'נון על-יד שבי ציון, המלוח בהשפעת מי הים. לשכבה זו אין כל טעם מלוח, אך היא נכרת היטב.
אתה מזכיר את שכבת המלחים, שנהפכת לנוזל בלילה וכותב שלא ידוע עדיין אם המים באים מן האוויר או ע"י אוסמוזה. לפי ההגיון מתקבל, שאלה הם מים מן האוויר, משום שפעולת האיוד בעלה יורדת בלילה למינימום לעומת זאת עולה ליחות האויר עד למקסימום. לעתים קרובות עוברת הליחות את נקודת הרוויה של האוויר והטל רובץ על העלים.
חברך הבוטנאי המומחה בא כאילו לסתור את דברי בקשר לרסיסי מי-הים והוא מוכיח, שגם במקומות מרוחקים ממי הים מצא אשלים עם הפרשת מלח.
למעשה אין כל סתירה בדבר. ראשית כל עצם או צמח, הנמצא בקרבת מי-הים בעת שרוח ממצויה, מקבל רסיס מים מלוחים. זאת אפשר להוכיח אף בלכתנו על שפת הים. לאחר זמן קצר יהיו שפתותינו ופנינו מלוחים בגלל האוויר הרווי רסיסי מי-ים. שנית לא אמרתי שזוהי הסיבה היחידה להפרשת המלח. אף אני מצאתי שכבת מלח בישול על צמחים רחוקים מהחוף, כגון קרסה כרתית Cressa Cretica ממשפחת החבלבליים הגדלה במלחות של אזור החוף. המלח נראה כגרגרים Convolvulaceaca נוצצים והוא צורב את הלשון עם המגע. ישנם גם צמחים שאין עליהם כל מלח, אולם בתוכם טעמם מלוח, למשל אספירגולה Spergula ממשפחת הצפרניים Caryophyllaceace הגדלה באדמות המכילות אחוז קטן של מלח. כפי הנראה מכילים צמחים אלה בקביעות מלח בתאיהם. התועלת הפיזיולוגית היא, כנראה, בהעלאת כח היניקה האוסמוטי לשם קליטת מים מסביבה מלוחה
איך אתה מרוצה מהמגדיר החדש ? היש לך פנאי להגדרת צמחים? ואיך השמות החדשים, האינם צורמים לפעמים?- - -
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
אתה מזכיר את שכבת המלחים, שנהפכת לנוזל בלילה וכותב שלא ידוע עדיין אם המים באים מן האוויר או ע"י אוסמוזה. לפי ההגיון מתקבל, שאלה הם מים מן האוויר, משום שפעולת האיוד בעלה יורדת בלילה למינימום לעומת זאת עולה ליחות האויר עד למקסימום. לעתים קרובות עוברת הליחות את נקודת הרוויה של האוויר והטל רובץ על העלים.
חברך הבוטנאי המומחה בא כאילו לסתור את דברי בקשר לרסיסי מי-הים והוא מוכיח, שגם במקומות מרוחקים ממי הים מצא אשלים עם הפרשת מלח.
למעשה אין כל סתירה בדבר. ראשית כל עצם או צמח, הנמצא בקרבת מי-הים בעת שרוח ממצויה, מקבל רסיס מים מלוחים. זאת אפשר להוכיח אף בלכתנו על שפת הים. לאחר זמן קצר יהיו שפתותינו ופנינו מלוחים בגלל האוויר הרווי רסיסי מי-ים. שנית לא אמרתי שזוהי הסיבה היחידה להפרשת המלח. אף אני מצאתי שכבת מלח בישול על צמחים רחוקים מהחוף, כגון קרסה כרתית Cressa Cretica ממשפחת החבלבליים הגדלה במלחות של אזור החוף. המלח נראה כגרגרים Convolvulaceaca נוצצים והוא צורב את הלשון עם המגע. ישנם גם צמחים שאין עליהם כל מלח, אולם בתוכם טעמם מלוח, למשל אספירגולה Spergula ממשפחת הצפרניים Caryophyllaceace הגדלה באדמות המכילות אחוז קטן של מלח. כפי הנראה מכילים צמחים אלה בקביעות מלח בתאיהם. התועלת הפיזיולוגית היא, כנראה, בהעלאת כח היניקה האוסמוטי לשם קליטת מים מסביבה מלוחה
איך אתה מרוצה מהמגדיר החדש ? היש לך פנאי להגדרת צמחים? ואיך השמות החדשים, האינם צורמים לפעמים?- - -
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
טלגרמה מבאר שבע ביום הכיבוש
דברי הקדשה להורים מצורפים למתנת ידו של יצחק ערב פסח תש"ו
מפרי עטו
ממכתביו להוריו
אי שם 9.12.48
לאבא ואמא שלום רב!
הנה שוב התחוללו סופות בנגב אחרי תקופה של שקט יחסי והפוגה - וגבר ישראל.... שוב הוכה האויב קשות. מוטב שתשתוללנה סופות, מאשר ישררו קפאון, שקט מדומה והפוגה מסולפת... כך אנו מתקדמים קדימה לקראת הנצחון הסופי, אם כי ההתקדמות היא צעד-צעד ובהדרגה.
ואתם אבא-אמא אל דאגה אל מורך לב, אל רפיון רוח כל ימינו אנו ואבותינו ואבות אבותינו חתרנו לקראת מדינת ישראל, - והנה הימים האלה מתקרבים, ועינינו תראינה את מדינת ישראל מדן ועד באר שבע אם לא הלאה מזה...
לפני ימים מספר היתה כאן הופעה של התזמורת הסימפונית העממית המשרתת את האופרה, הם הנעימו לנו את הערב בתכנית קלה, שהיתה בנויה מפתיחות ואריות של אופרות ומשירים עבריים ורוסיים. השתתפו בקונצרט גם הזמר הפעמוני והזמרת צפורה כהן מהאופרה. הקונצרט נערך ב"אולם הקונצרטים שלנו" - זוהי חצר שיישרו את חלקה, כדי להעמיד ספסלים למנגנים, והקהל יושב על קרשים ועל כל הגגות והגדרות שמסביב. הרי אולם וגם יציע לא חסרו.
שמעתי שבת"א יורדים עכשיו מטרות עוז, כאן עדיין לא ירד כמעט ולא כלום, רק טפטפו פעם טפות-מספר דקות-מספר.
כתבו מה נשמע אצלכם ואצל מלכה, שלומי בסדר גמור.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
לאבא ואמא שלום רב!
הנה שוב התחוללו סופות בנגב אחרי תקופה של שקט יחסי והפוגה - וגבר ישראל.... שוב הוכה האויב קשות. מוטב שתשתוללנה סופות, מאשר ישררו קפאון, שקט מדומה והפוגה מסולפת... כך אנו מתקדמים קדימה לקראת הנצחון הסופי, אם כי ההתקדמות היא צעד-צעד ובהדרגה.
ואתם אבא-אמא אל דאגה אל מורך לב, אל רפיון רוח כל ימינו אנו ואבותינו ואבות אבותינו חתרנו לקראת מדינת ישראל, - והנה הימים האלה מתקרבים, ועינינו תראינה את מדינת ישראל מדן ועד באר שבע אם לא הלאה מזה...
לפני ימים מספר היתה כאן הופעה של התזמורת הסימפונית העממית המשרתת את האופרה, הם הנעימו לנו את הערב בתכנית קלה, שהיתה בנויה מפתיחות ואריות של אופרות ומשירים עבריים ורוסיים. השתתפו בקונצרט גם הזמר הפעמוני והזמרת צפורה כהן מהאופרה. הקונצרט נערך ב"אולם הקונצרטים שלנו" - זוהי חצר שיישרו את חלקה, כדי להעמיד ספסלים למנגנים, והקהל יושב על קרשים ועל כל הגגות והגדרות שמסביב. הרי אולם וגם יציע לא חסרו.
שמעתי שבת"א יורדים עכשיו מטרות עוז, כאן עדיין לא ירד כמעט ולא כלום, רק טפטפו פעם טפות-מספר דקות-מספר.
כתבו מה נשמע אצלכם ואצל מלכה, שלומי בסדר גמור.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
טלגרמה מבאר שבע ביום הכיבוש
דברי הקדשה להורים מצורפים למתנת ידו של יצחק ערב פסח תש"ו
מפרי עטו
מכתב אחרון
ערב חנוכה תש"ט
לאבא ואמא היקרים שלום!
בחזרי הנה מצאתי את מכתבכם כאשר דברתם. בו קראתי שוב את דרישות השלום היקרות ושוב נהניתי מהן. את חג החנוכה כנראה אבלה כאן. רק אחרי החג יש אולי סיכויים לחופש. בינתיים המלאכה רבה.
ממלכה לא קבלתי עדין כל תשובה. בקרוב אכתוב לה שוב אם כי לפי-שעה אין על מה לכתוב לה במיוחד.
ומכיוון שאין על מה לכתוב אסיים בזה ובברכת חג שמח, חג החשמונאים של הימים ההם ושל הזמן הזה
נשיקות וברכות.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
לאבא ואמא היקרים שלום!
בחזרי הנה מצאתי את מכתבכם כאשר דברתם. בו קראתי שוב את דרישות השלום היקרות ושוב נהניתי מהן. את חג החנוכה כנראה אבלה כאן. רק אחרי החג יש אולי סיכויים לחופש. בינתיים המלאכה רבה.
ממלכה לא קבלתי עדין כל תשובה. בקרוב אכתוב לה שוב אם כי לפי-שעה אין על מה לכתוב לה במיוחד.
ומכיוון שאין על מה לכתוב אסיים בזה ובברכת חג שמח, חג החשמונאים של הימים ההם ושל הזמן הזה
נשיקות וברכות.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
טלגרמה מבאר שבע ביום הכיבוש
דברי הקדשה להורים מצורפים למתנת ידו של יצחק ערב פסח תש"ו
רשימות לזכרו
רשימות לזכרו
מזכרונות הוריו
יצחק ראה אור עולם בעלות השחר בשבת פרשה בהעלותך י"ט סיוון לשנת תרפ"ד, בורשה בירת פולין
מזלו של סיון - תאומים, ואכן כתאומים היו בו שתי הסגולות, אשר יסודיות הן בחיי אדם. גוף בריא ונפש בריאה. מיום לידתו ועד שנתו החמישית-ששית היה מרהיב עין ומצודד לב במראהו הטוב והיפה. קומתו בינונית, מתפתחת והולכת כלפי מעלה - בהתאם לגילו כפעם בפעם - שמנמן ומוצק, צוחק ומצחיק, אוהב שירים - שירי ערש - וחובב ספורים גם בשבתו בביתו וגם בלכתו לטיול.
- - -
בגן הילדים היה מתנהג בשקט ובשקידה, היה קולט כל מה ששמע ולמד, מלא אחרי כל מצוות הגננת המחנכת ובבואו הביתה היה מספר מלה במלה את "דף היומי" שלו, את כל הנשמע והנעשה בגן.
- - -
באה שנת תרצ"ו (1936) שנה ראשונה להתפרצות "המאורעות" בארץ, שהיא גם שנה ראשונה להקמת הנמל העברי בצפון תל אביב.
יצחק בן ה-12, היה כבר אז תלמיד כיתה ו' של ביה"ס לבנים. ילדי הכתה שלו ערכו אז ביקור כללי אצל הנמל, הסתכלו והתבוננו אל המלאכה. ולמחרת נצטוו מפי המורה לכתוב רשמים על מראה עינים והלך נפש. יצחק בא הביתה שמח וטוב לב וישב אל השולחן ויאמר לנו: בנין הנמל העברי - זוהי לא רק יצירה, אלא גם פרק שירה, וכדאי הדבר לכתוב על כך בשירה ולא בפרוזה. והנה החרוזים שלו עם הקמת הנמל העברי.
הלמות מקבים פטישים
נשמעת בשדה העמל
פה דופקים ומקישים
מאות בוני הנמל
הנח קרש ומסמר תקע
בנה את המזח בים
עמודים הכנס בקרקע
תקע תורן גדול ורם
גלי הים גועשים
איש את רעהו יך
והבונים מתלחשים
התעודד וחזק נא, אח
נמל עברי לבן תכלת
סיסמתו נזכור תדיר
כי קום תקום כל משאלת
אם רק יש רצון אדיר.
- - -
פעם בא הביתה ללינת לילה. על השאלה מאין ולאן - ענה, שבקיבוץ עכשיו שנת בצורת ולכן נוסע הוא ל"גבעת ברנר" למחנה העבודה. שמחנו שיהיה מצוי בקרבתנו ושלעתים קרובות נראהו או - לפחות - נשמע עליו.
אכן, שהה שם חדשים אחדים ויפקדנו לעתים תכופות במכתבים, אבל לאחר זמן רב נודע לנו, שעבודתו שם היתה: "ללמד בני יהודה קשת" אם כי בין פעולה לפעולה הי גם מרצה בפניהם על הגיאוגרפיה ועל הטופוגרפיה של ארצנו ועל שבטי הערבים למקומותיהם.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
מזלו של סיון - תאומים, ואכן כתאומים היו בו שתי הסגולות, אשר יסודיות הן בחיי אדם. גוף בריא ונפש בריאה. מיום לידתו ועד שנתו החמישית-ששית היה מרהיב עין ומצודד לב במראהו הטוב והיפה. קומתו בינונית, מתפתחת והולכת כלפי מעלה - בהתאם לגילו כפעם בפעם - שמנמן ומוצק, צוחק ומצחיק, אוהב שירים - שירי ערש - וחובב ספורים גם בשבתו בביתו וגם בלכתו לטיול.
- - -
בגן הילדים היה מתנהג בשקט ובשקידה, היה קולט כל מה ששמע ולמד, מלא אחרי כל מצוות הגננת המחנכת ובבואו הביתה היה מספר מלה במלה את "דף היומי" שלו, את כל הנשמע והנעשה בגן.
- - -
באה שנת תרצ"ו (1936) שנה ראשונה להתפרצות "המאורעות" בארץ, שהיא גם שנה ראשונה להקמת הנמל העברי בצפון תל אביב.
יצחק בן ה-12, היה כבר אז תלמיד כיתה ו' של ביה"ס לבנים. ילדי הכתה שלו ערכו אז ביקור כללי אצל הנמל, הסתכלו והתבוננו אל המלאכה. ולמחרת נצטוו מפי המורה לכתוב רשמים על מראה עינים והלך נפש. יצחק בא הביתה שמח וטוב לב וישב אל השולחן ויאמר לנו: בנין הנמל העברי - זוהי לא רק יצירה, אלא גם פרק שירה, וכדאי הדבר לכתוב על כך בשירה ולא בפרוזה. והנה החרוזים שלו עם הקמת הנמל העברי.
הלמות מקבים פטישים
נשמעת בשדה העמל
פה דופקים ומקישים
מאות בוני הנמל
הנח קרש ומסמר תקע
בנה את המזח בים
עמודים הכנס בקרקע
תקע תורן גדול ורם
גלי הים גועשים
איש את רעהו יך
והבונים מתלחשים
התעודד וחזק נא, אח
נמל עברי לבן תכלת
סיסמתו נזכור תדיר
כי קום תקום כל משאלת
אם רק יש רצון אדיר.
- - -
פעם בא הביתה ללינת לילה. על השאלה מאין ולאן - ענה, שבקיבוץ עכשיו שנת בצורת ולכן נוסע הוא ל"גבעת ברנר" למחנה העבודה. שמחנו שיהיה מצוי בקרבתנו ושלעתים קרובות נראהו או - לפחות - נשמע עליו.
אכן, שהה שם חדשים אחדים ויפקדנו לעתים תכופות במכתבים, אבל לאחר זמן רב נודע לנו, שעבודתו שם היתה: "ללמד בני יהודה קשת" אם כי בין פעולה לפעולה הי גם מרצה בפניהם על הגיאוגרפיה ועל הטופוגרפיה של ארצנו ועל שבטי הערבים למקומותיהם.
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
רשימות לזכרו
על שלמדתי ממך
יצחק היקר,
אל תבינני לרעה אם אספר אודותיך שלא בפניך. גם בזו הפעם תלמידך אהיה. אנהג התאפקות כמוך וענותנותך תשמש דוגמא לי גם בדברי עליך.
בעולמנו זה - בו מתחנכות עינינו לחוש רק דברים בולטים וגדולים, בו מסתגלות הן לראות רק את המגיש עצמו בשפע צבעים וצורות, בו מבחינה אזננו את שאון העשיה, את המולת הפעילות, את סואן התאוצה בעיקר - מה נוגעת עד לב חיבתו של ילד לפרח זעיר, לפרפר קטן, לחיפושית מזמזמת, התרגשותו השתקנית או הצוהלת בשל חפץ דומם שגודלו כזרת.
אתה יצחק, נשאת בלבך חיבה עמוקה וילדותית זו לעולם הדברים הקטנים והזעירים, אל היפה והמושלם הכמוס בעלעל ירוק בקנוקנת דקת זרועות, בעלי מזדקף וחורץ לשון, או באבקן עמוס ברכת דורות. אתה נשאת חיבה זו אל כל מקום אליו הגעת, אל כל אדם אותו מצאת, מקשיב היית מתחת לעפאים לקול בעלי כנף או גחון מעל נבט - זה עתה הרים פסיגיו אל על.
האם לא מיותר הוא להעלות כאן זכרון ימים - ימים ולילות - שנחתמו בחותמה של מולדת ירוקה, פורחת, ריחנית ומתרוננת, בה שוטטנו שיכורי מראה וצליל. כה אסיר תודה אני לך, יצחק, אסיר תודה על כל מה שלמדתי על ידך וממך בשעות הרבות רבות של התבוננות והקשבה.
האין זה מחובתי להגיד, כי מתון וקשוב היית תמיד?
שקט ומתון, מרוכז בתוך עצמך ובתוך רשמי תצפיותיך והסתכלויותיך על השמחה שעוררו ועל האכזבה שגרמו. שקול בדעה היית וזהיר במסקנה, מדוייק בביטוי וכנה במחשבה. ישר ללא ערעור ביחסי אדם ורעים. איש-מדע היית במובן הטהור והרחב של המלה, על אף היותך 'חובב' בלבד.
שלום, יצחק!
לא אבכה את פרישתך המוקדמת, הן רבים עזבונו בטרם עת, רבים -להם הועידו החיים תפקידים גדולים וחשובים לעתיד.
ההכרח אינו יודע רחם, וטוב בכך! יגדלו אחרים במקומם, יבואוגם אחרים במקומך, יפעלו ברוחך ויחיו כמוך גם הם בכל רמ"ח אבריהם את הקשר הקנאי והאמיץ לקרקע ולמולדת.
בומי
מעברות
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
אל תבינני לרעה אם אספר אודותיך שלא בפניך. גם בזו הפעם תלמידך אהיה. אנהג התאפקות כמוך וענותנותך תשמש דוגמא לי גם בדברי עליך.
בעולמנו זה - בו מתחנכות עינינו לחוש רק דברים בולטים וגדולים, בו מסתגלות הן לראות רק את המגיש עצמו בשפע צבעים וצורות, בו מבחינה אזננו את שאון העשיה, את המולת הפעילות, את סואן התאוצה בעיקר - מה נוגעת עד לב חיבתו של ילד לפרח זעיר, לפרפר קטן, לחיפושית מזמזמת, התרגשותו השתקנית או הצוהלת בשל חפץ דומם שגודלו כזרת.
אתה יצחק, נשאת בלבך חיבה עמוקה וילדותית זו לעולם הדברים הקטנים והזעירים, אל היפה והמושלם הכמוס בעלעל ירוק בקנוקנת דקת זרועות, בעלי מזדקף וחורץ לשון, או באבקן עמוס ברכת דורות. אתה נשאת חיבה זו אל כל מקום אליו הגעת, אל כל אדם אותו מצאת, מקשיב היית מתחת לעפאים לקול בעלי כנף או גחון מעל נבט - זה עתה הרים פסיגיו אל על.
האם לא מיותר הוא להעלות כאן זכרון ימים - ימים ולילות - שנחתמו בחותמה של מולדת ירוקה, פורחת, ריחנית ומתרוננת, בה שוטטנו שיכורי מראה וצליל. כה אסיר תודה אני לך, יצחק, אסיר תודה על כל מה שלמדתי על ידך וממך בשעות הרבות רבות של התבוננות והקשבה.
האין זה מחובתי להגיד, כי מתון וקשוב היית תמיד?
שקט ומתון, מרוכז בתוך עצמך ובתוך רשמי תצפיותיך והסתכלויותיך על השמחה שעוררו ועל האכזבה שגרמו. שקול בדעה היית וזהיר במסקנה, מדוייק בביטוי וכנה במחשבה. ישר ללא ערעור ביחסי אדם ורעים. איש-מדע היית במובן הטהור והרחב של המלה, על אף היותך 'חובב' בלבד.
שלום, יצחק!
לא אבכה את פרישתך המוקדמת, הן רבים עזבונו בטרם עת, רבים -להם הועידו החיים תפקידים גדולים וחשובים לעתיד.
ההכרח אינו יודע רחם, וטוב בכך! יגדלו אחרים במקומם, יבואוגם אחרים במקומך, יפעלו ברוחך ויחיו כמוך גם הם בכל רמ"ח אבריהם את הקשר הקנאי והאמיץ לקרקע ולמולדת.
בומי
מעברות
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
רשימות לזכרו
תורה וגבורה בגוף אחד
יצחק זמיר ז"ל היה במשך תקופה ממושכת אחד האנשים היקרים והנערצים שהכרתי, עד אשר נגזל מאתנו בקרבות השנה שעברה. אם כי לא הייתי עמו בנגב נמצאנו בקשר מסויים גם לאחר שדרכינו נפרדו. למעשה היינו ממש יחד רק בגבעת ברנר. בסוף שנת 1944 ובתחלת שנת 1945, עד שיצא יצחק לקורס מ"כ ואני הועברתי לתפקיד לתל אביב.
חברים היינו במחלקה אחת בפלמ"ח ובכתה אחת באותה מחלקה, עברנו יחד אימונים, מסעות, לימוד השטח, לימוד ערבית, קורסים, העברת נשק וכו'. באותו לילה נשבענו יחד לנשק העברי ובאותה עת למדנו את השימוש בו.
מרגע שבאתי אל המחלקה בגבעת ברנר - ואני קצת אחרתי לבוא - הבחנתי כי יצחק היה מן האנשים המרכזיים שם. ידוע היה, כי הוא בבחינת אנציקלופדיה חיה-מהלכת וכל שאלה של בקיאות בגיאוגרפיה של הארץ בטבעה בתנ"ל וכן בספרות העתיקה בלשון ובדקדוקה בארכיאולוגיה או באסטרונומיה - אפשר לפנות אל יצחק והוא כמעין המתגבר, יפרט את התשובה לכל דיוקי דיוקיה.
זוכר אני את ההתלהבות, שבה הסביר לכמה מאנשי מחלקתנו, שהיו רחוקים מתרבות ישראל וארץ ישראל, את עומק היופי, שיש למצוא בתרבותנו ובנוף ארצנו. פעמים היה יושב ובמשך עת ממושכה היה עורך לפני קהל לא קטן טיול שבעל פה על פני מחוזות שלמים של ארץ ישראל.
אף על פי שבלט במידה ניכרת מעל כל חבריו - לא התהדר ולא ביקש גדולה לעצמו. איש רעים להתרועע, חבר לכולם אחיעזר וטוב עצה תמיד. בתוך המסכת של מחלקתנו, אשר ברובה מורכבת היתה מאנשי משקים רציניים ובוגרים, נזדקרה דמותו הרוננת, היפה המתחדשת תמיד של יצחק.
חברים היינו גם לתנועה אחת ברעיון ובהגשמה, ונאמנותו האידאית של יצחק שימשה לחבריו משען בשעות קשות של היסוס ופקפוק - והיו שעות כאלה אם נזכור את אוירת הימים של סוף מלחמת העולם השניה.
- - -
יודע אני כי אין לנחם, הורים יקרים. ממה שאני רואה בהורי וממה שאני אחזה מבשרי, ברור לי, כי לא ניחומים מבקשים אלה המקימים מצבות על קברי בניהם. יודע אני כי המטרה היא - כמו בחיי בניהם - העתיד. הכרחי הוא שדורות העתיד יראו ולא ישכחו אף לרגע את דמות התפארת וההוד של הדור, אשר נתן להם את הקוממיות.
מתוך מטרה זו אני לוחץ את ידכם, הורים יקרים, על שהחלטתם לכנס את תפוצות-דמותו של יצחק ז"ל בספר ומקוה אני, כי משהו ממכתבי זה יוכל להוסיף קו מצער לדמותו
משה שמיר
תל אביב כ"ז תמוז תש"ט
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
חברים היינו במחלקה אחת בפלמ"ח ובכתה אחת באותה מחלקה, עברנו יחד אימונים, מסעות, לימוד השטח, לימוד ערבית, קורסים, העברת נשק וכו'. באותו לילה נשבענו יחד לנשק העברי ובאותה עת למדנו את השימוש בו.
מרגע שבאתי אל המחלקה בגבעת ברנר - ואני קצת אחרתי לבוא - הבחנתי כי יצחק היה מן האנשים המרכזיים שם. ידוע היה, כי הוא בבחינת אנציקלופדיה חיה-מהלכת וכל שאלה של בקיאות בגיאוגרפיה של הארץ בטבעה בתנ"ל וכן בספרות העתיקה בלשון ובדקדוקה בארכיאולוגיה או באסטרונומיה - אפשר לפנות אל יצחק והוא כמעין המתגבר, יפרט את התשובה לכל דיוקי דיוקיה.
זוכר אני את ההתלהבות, שבה הסביר לכמה מאנשי מחלקתנו, שהיו רחוקים מתרבות ישראל וארץ ישראל, את עומק היופי, שיש למצוא בתרבותנו ובנוף ארצנו. פעמים היה יושב ובמשך עת ממושכה היה עורך לפני קהל לא קטן טיול שבעל פה על פני מחוזות שלמים של ארץ ישראל.
אף על פי שבלט במידה ניכרת מעל כל חבריו - לא התהדר ולא ביקש גדולה לעצמו. איש רעים להתרועע, חבר לכולם אחיעזר וטוב עצה תמיד. בתוך המסכת של מחלקתנו, אשר ברובה מורכבת היתה מאנשי משקים רציניים ובוגרים, נזדקרה דמותו הרוננת, היפה המתחדשת תמיד של יצחק.
חברים היינו גם לתנועה אחת ברעיון ובהגשמה, ונאמנותו האידאית של יצחק שימשה לחבריו משען בשעות קשות של היסוס ופקפוק - והיו שעות כאלה אם נזכור את אוירת הימים של סוף מלחמת העולם השניה.
- - -
יודע אני כי אין לנחם, הורים יקרים. ממה שאני רואה בהורי וממה שאני אחזה מבשרי, ברור לי, כי לא ניחומים מבקשים אלה המקימים מצבות על קברי בניהם. יודע אני כי המטרה היא - כמו בחיי בניהם - העתיד. הכרחי הוא שדורות העתיד יראו ולא ישכחו אף לרגע את דמות התפארת וההוד של הדור, אשר נתן להם את הקוממיות.
מתוך מטרה זו אני לוחץ את ידכם, הורים יקרים, על שהחלטתם לכנס את תפוצות-דמותו של יצחק ז"ל בספר ומקוה אני, כי משהו ממכתבי זה יוכל להוסיף קו מצער לדמותו
משה שמיר
תל אביב כ"ז תמוז תש"ט
מתוך 'דברי ימי יצחק - שנה למות גיבורים של יצחק זמיר ז"ל' בהוצאת קבוץ עברון תש"י תל אביב.
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
תמונות משפחתיות
יצחק בן שנתיים ואחותו בת ארבע
יצחק בן שנתיים וחצי ואחותו בת ארבע וחצי
יצחק בן חמש וחצי (תמונה שנתפרסמה בעיתון היינט בורשה)
יצחק בן שש ואחותו בת שמונה
יצחק בן תשע במסיבת הוריו ואחותו לפני צאתנו את ורשה
יצחק בן 20
יצחק בן 23
הבית של המשפחה לאחר הרעשה
תעודות וחפצים
פנקס המגויס
כרטיס המגויס
מרכז אות ההגנה
אישור ענידת אות ההגנה
המפה האחרונה
הודעה רשמית על נפילתו
תנחומים מאת ראש הממשלה
אגרת ליום השנה
רחל מבכה על בנה (בשדה הקברות בעברון אלול תש"ט)
מצבתו של יצחק
תרומת עצים על שמו
תרומת עצים על שמו
תעודה על גן לזכרו - הסתדרות הציונים הכלליים בא"י
תמונות מהשירות בפלמ"ח
על עמדה בצאלים (מימין לשמאל - יצחק זמיר מחזיק מפה ומסביר: ששון, ביברמן ג'רי, זביקלסקי, חזי, יצחק בן יחזקאל)
יצחק בג'יפ
יצחק 'מחנך' בדואי מואדי רמן להסתכל במשקפת