רב"ט לסנר בנימין בני ז"ל

קורות חיים

בן משה ואסתר. נולד ב-23 בפברואר 1927 בבקאו, רומניה. עלה ארצה בחבורת נוער עולה ב-7 במאי 1944. בן יחיד להוריו. בעודו ילד נתיתם מאביו והיה עליו לעזור לאמו בפרנסתה. בערבים, למד בבית-ספר מקצועי ובו בזמן עבד גם בבית-חרושת. אולם תנאי חייו הקשים לא מנעו בעדו מלהיות ער לכל הנעשה ביהדות ובתנועה הציונית. עם כניסת הנאצים לרומניה היה במחתרת הציונית.
עלה ארצה ב-1944 עם חברים אחדים מתנועתו, תנועת "השומר הצעיר", בספינה קטנה, "מילכה" שמה. הם עברו דרך קושטא ובהגיעם לארץ נכלאו והועברו למחנה המעצר בעתלית. בא עם חבורתו לעין-שמר ועבד בפרדסים. עבודתו נתחבבה עליו. בהיותו בעל אופי חזק הסתגל עד מהרה לחיים בארץ. חבורתו יצאה למושבה להקים קיבוץ, אך לא שהה זמן רב בקיבוץ זה, כי עם החמרת המצב בארץ נשלח לקורס מ"כ.
עם קיבוצו עבר לגבולות שבנגב ונתמנה לתפקיד אחראי במערכת הבטחון של הנקודה. בהתחלת מלחמת-השחרור המשיך לארגן את הגנת גבולות - 24 ק"מ מהגבול המצרי ובעורף האויב.
ביוני 1948, עם הצורך לפרוץ את הדרך לנגב מצד דרום, היה אחראי למחלקה מאנשי המשקים בנגב. תודות לאפיו המחושל הצליח לארגן את המחלקה ולהדריכה, על אף התנאים הקשים מאד.
נפל בקרב על חוליקאת. מטרת הקרב היתה פריצת דרך לנגב ע"י שחרור עורק התחבורה הראשי שקשר את הצפון עם הנגב - כביש ג'וליס עזה, וג'ליס - ברייר. ב- 18.7.1948 (י"א בתמוז תש"ח), בהתקפת נגד של המצרים על משלט חוליקאת נפצע, אך המשיך לפקד עד אשר נפל.
נקבר ברוחמה. ב-26.6.1950 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-ורבורג. הניח אחריו אשה.
באחת האגדות שהוא כתב ישנה סיסמא: "ללוחם ברכה ולמתייאש רק רחמים" סיסמה זו ליותה אותו בחיוך וציינה אותו גם במותו.