חטיבת הנגב במבצע "מוות לפולש" (קרב חוליקאת)
חטיבת הנגב נטלה חלק במבצע "מוות לפולש", בניסיון הכושל לכבוש גבעה שלטת באזור משלטי חוליקאת, שחסמו את הדרך לנגב הנצור.
לזכר חללי ההתקפה על גבעה 138, חוליקאת
לזכר חללי ההתקפה על גבעה 138, חוליקאת
כיבוש כפרי הפורעים -ברייר, חוליקאת וכאוכבה
כיבוש כפרי הפורעים -ברייר, חוליקאת וכאוכבה
כיבוש כפרי הפורעים -ברייר, חוליקאת וכאוכבה
כיבוש כפרי הפורעים -ברייר, חוליקאת וכאוכבה
כיבוש כפרי הפורעים -ברייר, חוליקאת וכאוכבה
כאשר פורסמה החלטת מועצת הביטחון של האו"ם על חידוש הפסקת האש החל ב-18 ביולי 1948, הייתה סכנה שניתוקו של הנגב יימשך בתקופת הפוגה ארוכה שמשכה לא ידוע. היה לכן, צורך דחוף לפתוח דרך לנגב. בנסיבות אלה נולד מבצע "מוות לפולש" שתוכנן להתבצע בליל-17/18 ביולי. הפלמ"ח נטל חלק במבצע כאשר המטרה הייתה כיבוש משלטי חוליקאת.
כוח המשימה כלל: פלוגת ג'יפים מהגדוד התשיעי, פלוגת חי"ר מהגדוד השביעי ומחלקת מרגמות 81 מ"מ. הפיקוד על הפעולה הוטל על מ"פ הג'יפים מיכה פרלסון (פרי). פלוגת החי"ר קובצה ביום הפעולה וכללה את מחלקת הסיירים והרגמים בפיקודו של סולל כהן ושתי מחלקות שאנשיהן גויסו לפעולה זו מקרב יישובי הנגב מבלי שהכירו זה את זה. יעד המתקפה הייתה גבעה צפונית מזרחית [נ.צ. 131.2] לחוליקאת. מפאת הזמן הקצר מקבלת הפקודה ועד שעת היציאה, לא היו לכוח התוקף ידיעות של ממש על היעד, על גודל הכוח המצרי ולא נערך סיור מוקדם לשטח. על פי התוכנית, פלוגת הג'יפים הייתה מיועדת להנחית אש מהאגף ופלוגת החי"ר להסתער על עמדות המצרים שהיו ערוכות משני צידי הכביש.
לוחמי החי"ר הוסעו עד לברור-חיל במשאיות ומשם המשיכו לנוע רגלית בשדות הדוּרָה אשר הקשו על ההליכה ועל הניווט. פלוגת הג'יפים התפרסה בשטח ופתחה באש לעבר מיקומם המשוער של עמדות המצרים. המצרים לא הגיבו כפי שהיה צפוי ונצרו את אישם עד שפלוגת החי"ר הייתה קרובה לגבעה. אז פתחו המצרים באש מרגמות 81 מ"מ. מספר הנפגעים היה גדול עוד טרם התחילה ההסתערות. מפקד הפלוגה, "דיקי" נהרג. לא הייתה שליטה מרכזית על ההסתערות. המחלקות המשיכו בלחימה באורח עצמאי. סולל כהן הגיע עם מקצת מאנשי מחלקתו לראש הגבעה ולכביש ברייר-כאוכבה. התחולל קרב קצר בתוך העמדות. אור היום החל מפציע במזרח, שיריוניות מצריות נראו כשהן נעות לאזור הלחימה. מיכה פרלסון (פרי) שפיקד על הפעולה מעמדת פיקוד ליד ברור-חיל, הורה על נסיגה. הנסיגה הייתה בלתי מסודרת ומרבית הפצועים נשארו בשטח. לאחר שהנסוגים יצאו מחוץ לטווח האש של המצרים, התארגנו מספר חוליות שחזרו לשטח לחילוץ נפגעים. בחסות קני הדוּרָה הגבוהים חילצו החוליות 12 פצועים, 21 הנפגעים הנוספים נותרו בשטח בשליטת המצרים. רק לאחר מבצע "יואב", כאשר משלטי חוליקאת נכבשו על ידי חטיבת "גבעתי", נחשף במקום 'קבר אחים' בו היו טמונים 21 חללי קרב חוליקאת. מבין ההרוגים, 11 היו מאנשי מחלקת היישובים ו- 10 מלוחמי הגדוד השביעי.
כוח המשימה כלל: פלוגת ג'יפים מהגדוד התשיעי, פלוגת חי"ר מהגדוד השביעי ומחלקת מרגמות 81 מ"מ. הפיקוד על הפעולה הוטל על מ"פ הג'יפים מיכה פרלסון (פרי). פלוגת החי"ר קובצה ביום הפעולה וכללה את מחלקת הסיירים והרגמים בפיקודו של סולל כהן ושתי מחלקות שאנשיהן גויסו לפעולה זו מקרב יישובי הנגב מבלי שהכירו זה את זה. יעד המתקפה הייתה גבעה צפונית מזרחית [נ.צ. 131.2] לחוליקאת. מפאת הזמן הקצר מקבלת הפקודה ועד שעת היציאה, לא היו לכוח התוקף ידיעות של ממש על היעד, על גודל הכוח המצרי ולא נערך סיור מוקדם לשטח. על פי התוכנית, פלוגת הג'יפים הייתה מיועדת להנחית אש מהאגף ופלוגת החי"ר להסתער על עמדות המצרים שהיו ערוכות משני צידי הכביש.
לוחמי החי"ר הוסעו עד לברור-חיל במשאיות ומשם המשיכו לנוע רגלית בשדות הדוּרָה אשר הקשו על ההליכה ועל הניווט. פלוגת הג'יפים התפרסה בשטח ופתחה באש לעבר מיקומם המשוער של עמדות המצרים. המצרים לא הגיבו כפי שהיה צפוי ונצרו את אישם עד שפלוגת החי"ר הייתה קרובה לגבעה. אז פתחו המצרים באש מרגמות 81 מ"מ. מספר הנפגעים היה גדול עוד טרם התחילה ההסתערות. מפקד הפלוגה, "דיקי" נהרג. לא הייתה שליטה מרכזית על ההסתערות. המחלקות המשיכו בלחימה באורח עצמאי. סולל כהן הגיע עם מקצת מאנשי מחלקתו לראש הגבעה ולכביש ברייר-כאוכבה. התחולל קרב קצר בתוך העמדות. אור היום החל מפציע במזרח, שיריוניות מצריות נראו כשהן נעות לאזור הלחימה. מיכה פרלסון (פרי) שפיקד על הפעולה מעמדת פיקוד ליד ברור-חיל, הורה על נסיגה. הנסיגה הייתה בלתי מסודרת ומרבית הפצועים נשארו בשטח. לאחר שהנסוגים יצאו מחוץ לטווח האש של המצרים, התארגנו מספר חוליות שחזרו לשטח לחילוץ נפגעים. בחסות קני הדוּרָה הגבוהים חילצו החוליות 12 פצועים, 21 הנפגעים הנוספים נותרו בשטח בשליטת המצרים. רק לאחר מבצע "יואב", כאשר משלטי חוליקאת נכבשו על ידי חטיבת "גבעתי", נחשף במקום 'קבר אחים' בו היו טמונים 21 חללי קרב חוליקאת. מבין ההרוגים, 11 היו מאנשי מחלקת היישובים ו- 10 מלוחמי הגדוד השביעי.