טוראי קליין דב-יהודה "דובי" ז"ל

קורות חיים

בן ד"ר צבי ואלישבע. נולד ב-3.11.1929 בתל-אביב. גר ברחובות, מקום עבודת אביו בתחנה לחקר החקלאות. סיים את בית החינוך ברחובות, אחר-כך נכנס לבית-הספר החקלאי-תיכוני בפרדס-חנה. סיים את לימודיו ויצא להכשרה המגויסת ד' של "הצופים" בעין-גב ובית-השיטה. מצא סיפוק בעבודתו בבניה כטפסן והוקסם מנוף הגליל.
כשפרצה מלחמת השחרור התגייס לגדוד הראשון בחטיבת "יפתח" בפלמ"ח. השתתף בפעולות בהר-כנען וצפת, דגניה וכנרת, שער-הגיא ולטרון, ובנגב כקצין מרגמות. לחם בחזית בית חנון, בעת מבצע "עשר המכות".
ידוע היה בחזית לא רק בכלי האש שבידו - המרגמה, אלא בדמותו - דמות המפקד. בחור צעיר, מוכשר, בעל החלטה מהירה, אומץ, זריזות, ידיעה מקצועית טקטית כאחד. היה מהלך ללא כיסוי ראש, שאלהו פעם אחד מטוראיו:"דובי ומה עם הפגזים המעופפים? כדאי בכל זאת להגן על הראש בכובע פלדה". ומיד נענה: "על הפגז שלי כתוב שמי, וכל כובע פלדה לא יעזור".
נפל בבית-חנון שברצועת עזה, בי"ח בתשרי תש"ט 21.10.1948. נקבר בדורות. ב-4.5.1950 הועבר לנחלת-יצחק.
אנשי פלוגתו (פלוגה מסייעת ד') החליטו לקרוא למחנה שלהם "מצודת דובי" - כאות-הערכה על שירותו הפעיל והמסור ועל אומץ לבו.
מתוך דברי קצין המחנה: "נזכור תמיד את דובי בעמדו איתן וגא על משמרתו ונעריכו על אומץ-רוחו. דוגמתו של דובי תישאר בפלוגה כמופת למפקד ולחבר".