טוראי קוילר שמואל ז"ל

קורות חיים

בן דוב ויוכבד. נולד ב-1915 ברובנה בווהלין (בין שתי מלחמות העולם בפולין) וכשהתמנה אביו לחזן בבית-הכנסת בקהילת קרמניץ עבר שמה בגיל 9 ובקולו הנעים שר במקהלת אביו ולמד לנגן במנדולינה. למד בבית-הספר עממי פולני, ב"חדר" וב"ישיבה", ובגיל 13 התחיל ללמוד כריכת-ספרים. הוזמן לשיר בנשף קן "השומר הצעיר" והצטרף אל התנועה. בהכשרה בחלם ובלובלין הפליא בכוחו בעבודות סבלות קשות למרות גופו הצנום, ונחשב בין הפועלים הרצויים ביותר למעבידים. בשעות הערב היה עוסק במקצועו, בהתקנת אלבומים לחבריו. בהכשרה הכיר את חברתו לחיים - חנה, ולאחר שאושר לעליה ולא יכול היה לעלותה באותה שיירה, חזר להביתו והשתכר בעבודה להוצאות הדרך. ב-1939 יצא עם חברתו בשיירת מעפילים שהגיעה לחוף נהריה.
הצטרף לקיבוצו מצפה הים, שהיה אז בנתניה. בגלל בריאותו הרופפת סירבו ב-1944 לצרפו לבריגדה העברית. אחרי הפצרותיו המרובות התקבל לבריגדה כנהג. באיטליה למד את המקצוע ושירת תחילה בפלוגת חבלנים ומפני מוקשים, ובמערכה על נהר הפו בהובלת ציוד ואספקה לקווים הקדמיים. במכתביו הביתה נתן ביטוי להנאתו מנוף איטליה ומשכיות האמנות שבה ואחר-כך מהשתתפותו בקרבות מול האויב הנאצי ומעזרתו לשארית הפליטה, בה עסק עם חבריו בעברם דרך ארצות האויב אוסטריה וגרמניה עד לארצות השפלה.
כששוחרר חזר הביתה אל קיבוצו שהתיישב בינתים בשפלת עזה ונקרא בשם יד מרדכי. למד נגרות ועבד בה. בחורף תש"ח תרם את חלקו למשימות בשמירה ובהגנה וגם במקצועו הצבאי האחרון, בנהגות, כשהדרך אל הקיבוץ היתה מלאה סכנות. באחרונה צורף אל פל"ם ובכל סוגי הנשק שבידי הקיבוץ עמד נגד הפולש המצרי. גם לאחר שנפצע סירב לעזוב את המערכה. תחילה עזר בהגשת תחמושת, אך מיד חזר לפעול בנשק. למרות עליזותו הטבעית, ליוותה אותו בימי הקרב הרגשה כבדה, כאילו הרגיש את הצפוי לו.
כשפרץ טנק מצרי לתוך המשק יצא לקראתו מצויד בטומיגן ובשני רימונים. ברימונים אלה הוציא את הטנק מכלל פעולה (תכסיס צבאנו בראשית המלחמה), אך צרור כדורי האויב פגע בו והפילו ביום 23.5.1948. נקבר ביד מרדכי.