טוראי רבינוביץ נפתלי "תולי" ז"ל

(מתוך עבודת גמר - 15.5.1948 - הגימנסיה העברית ירושלים)

האנושות ועם ישראל על סף התקופה המתחילה עם תום המלחמה

מלחמה איומה זו, אשר קיפחה את חייהם של מליוני בני אדם מכל העמים (מעריכים את מספר ההרוגים באוכלוסיה האזרחית ובצבא בחמישים מליון נפש) הסתיימה, הושם קץ לשחיטה הנוראה או יותר נכון הושם קץ לשחיטה באירופה משום שיפן מוסיפה להלחם וברשותה נמצאים צבאות אדירים. נשאלת כעת השאלה האם מליוני בני אדם שנהרגו ונשחטו על ידי הנאצים באמצעי הטכניקה החדישים ביותר: בסיד במשרפות מיינק ואושוינצים או שהקריבו את חייהם בשדה הקרב היו קרבנות שוא? כדי לענות על שאלה זו עלינו לנתח את השתלשלות המאורעות בעשרות השנים האחרונות ולהסיק מזה מסקנה על הבאות.
שתי המלחמות האחרונות היו תוצאה ישירה מהפוליטיקה שנהלו הקרטלים והטרוריסט פוליטיקה שכל מטרתה היתה האצלת הרוחים מבלי להתחשב באיזה אמצעים גדלים הרוחים האלה ועל חשבון מי הם גדלים. נקח לדוגמא את טרומטי הפלדה. ישנו מצב אחד שבו הבקוש לכלי מתכת הוא עצום ומצב זה הוא בזמן מלחמה, ולכן מכוונת הפוליטיקה של המנהלים הטרוסטים האלה בארצות השונות ליצר מצב כזה שבו המלחמה היא המוצא היחידי לפתרון הבעיות השונות. את המצב הזה הם משיבים בעזרת טרוסטי העתונים המבינים את דעת הקהל. טרוסטי הפחם קשורים באופן ישר עם טרוסטי הפלדה. אנו רואים איפוא שהקפיטל מעונין במלחמה.
אחרי המלחמה העולמית הקודמת שרר בארצות המנצחות שפע כביר. אם נתבטא בבטוי עממי הרי ההון זרם אז כמו מים. אולם מצב כזה לא יכול היה להמשך זמן רב. התצרוכת במוצרים תעשיתיים קטנה, החלו פיטורי פועלים, וממילא התצרוכת קטנה עוד יותר ואז נוצרו המשברים האיומים של 1929 - 1930. נראה איך ניסו לפתור את בעית המשברים האלה בארצות שונות משום שפתרון המשברים האלה הוא הוא שגרם למלחמה זו. הממשלות חייבות לדאוג לטובתם של כל השכבות, הן צריכות לתמוך גם בהמונים וגם בקרטלים ובטרוסטים במלה אחת בהון. כלומר, מצד אחד לתמוך במחוסרי העבודה בכסף ומצד שני לעזור להון בנצול ההמונים. מובן מאליו שדבר זה הוא בלתי אפשרי ורק ממשלה בעלת אמצעים כספיים עצומים, כמו ממשלת ארצות הברית, יכולה להרשות לעצמה להתנהג בצורה שכזו ואף מצב זה לא נמשך אצלה יותר משנה. אולם בכל זאת נמצא פתרון והוא שהממשלה תעודד את תעשיית המלחמה. ע"י זה היא תפתור את בעית מחוסרי העבודה משום שתעשייה זו דורשת מספר גדול של ידים עובדות ובאותו הזמן תספק את תאבונם של הטרוסטים והקרטלים. זהו הפתרון הפשיסטי. הוא התאים באפן מיוחד לגרמניה ולאטליה משום שארצות אלו חפשו לעצמם שטח מחיה ואת שטח המחיה הזה הם יכלו להשיג על ידי מלחמה בלבד. אנו רואים איפוא שתחת מסוה של חסול בעית חוסר העבודה הגדילו גרמניה ואיטליה את כחן הצבאי וגרמו להתפרצות המלחמה הנוכחית. באמריקה נסה רוזווילט על ידי הניו דיל למצוא פתרון לבעית המשברים אולם כיון שבעלי ההון התנגדו לו הרי תכניתו נידונה מראש לכשלון חלקי.
הפשיזם פתח במלחמה. המאבק היה קשה ולבסוף נדחו בנות הברית. אולם למעשה הפסידה אנגליה במלחמה זו היא לותה הרבה מאד כסף והחוב הזה יעיק עליה מאד בשנים הבאות. המושבות פתחו תעשיה משלהן ופסקו בחלקן הגדול לשמש שוק לתעשיה הבריטית. אמריקה נעשתה למתחרה מסוכנת מאד ביחוד במזרח ולבסוף קם כח חדש - רוסיה, ורוסיה מכריזה ברורות על רצונה להתפשט. נוצר איפוא מצב כזה שהאנטרסים בין רוסיה ואנגליה מנוגדים הרבה יותר מהאנטרסים בין גרמניה ואנגליה וברור איפוא שהיא תעזור בכל כוחה לגרמניה לקום ולו גם כדי ליצור שווי משקל הכחות באירופה כשם שהיא עשתה זאת במלחמה העולמית הקודמת (ממשלתו של דניר ונאומו של גנרל בוט מפקד הצבא הגרמני ברדיו הם ההוכחה הטובה ביותר והברורה ביותר לפוליטיקה של הקמת הריסות בגרמניה שבה תנקוט אנגליה). אמריקה מעוז הקפטיליה לא תשב בחבוק ידים למראה התפשטות הקומוניזם. מלחמת עולם שלישית מוכרחה לפרוץ כשם שהיא היתה מוכרחה לפרוץ אחרי מלחמת העולם הראשונה. המצב אחרי מלחמה זו לא יהיה שונה במאומה מהמצב שנוצר אחרי המלחמה הקודמת. אף אחד אינו מוכן לותר על זכויותיו. העני תמיד ילחם בעשיר כדי לזכות בלחם מרוח בחמאה והעשיר תמיד ילחם בעני כדי שהלה לא יקח ממנו את החמאה. תהיינה לנו שנות שלום אחדות אולם שנות שלום אלו תשמשנה לאנושות מעין הפוגה שבה ישתמש כל עם, יאסף כחות ויתכונן למאבק חדש. המצב הזה ימשך עד... עד שיגישו לבן האדם את מזונותיו על מגש מבלי שיצטרך להלחם את מלחמת הקיום כדי להשיגם. יש המנבאים שהמלחמה הבאה תפרוץ בעוד עשר שנים, הזמן המינימלי הדרוש למדינה להזדיין כדי שתוכל להתקיף את שכנתה.
ובנתיים מה יהיה סופו של עם ישראל שסבל באופן יחסי הרבה יותר מכל עם אחר, ששכל את שליש בניו. ברור לכל שלעם ישראל אין אפשרות קיום בגולה. רעל האנטישמיות חדר לכל הפנות ולכל הלבבות ולולא חדר עתה הרי היה חודר בעוד שנים מעטות, כי הרי זרים אנחנו בכל מקום ובעל הבית לעולם לא יסכים שזר ידחק את רגליו. זרותנו מובלטת כל כך עד שבאמריקה ארץ שכל תושביה זרים, קיימת אנטישמיות בצורה חריפה מאד והיא עלולה להתפרץ בגלוי בכל רגע ולהמיט שואה על חמשת מליוני היהודים הגרים בחלק זה של העולם. עם ישראל צריך לחזר לארץ אבותיו אולם האם הסטטוס החוקי שבו תמצא הארץ יאפשר זאת?
כל חשבונותיו מראים לנו שארץ ישראל מוכשרת לקלוט את כל יהודי העולם, אולם המעצמות הגדולות אינן יכולות להתחשב רק בנו וברצוננו הן מחויבות להתחשב גם ברצונם של קרוב למאה מליון ערבים. ברור שהספר הלבן אינו בר בצוע (אע"פ שממשלת ארצנו מתנהגת לפיו גם עתה למשל מספר האסירים הערבים שקבלו חנינה לכבוד הנצחון היה כפול ממספר של האסירים היהודים) המצב הוא כמעט ללא מוצא. כל פתרון שהוא של בעית הארץ יהיה מוכרח להיות לרעתו של אחד הצדדים ואז הצד השני יאחז בנשק, משום שהאוירה היא כה מתוחה עד שאין מקום לותורים או למשא ומתן ולכן אנו מחויבים לצפות למלחמה גם בארצנו.
אם נסכם, הרי התקופה המתחילה עם תום המלחמה אינה מנבאה טובות לשום צד. לאן שנפנה את ראשינו נריח ריח אבק שריפה ונראה סימן שאלה אחד גדול: מה יהיה הסוף?


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח