דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי שלומוביץ (תבורי) נפתלי ז"ל

Shlomovitz Tavori Naftali
Shlomovitz Tavori Naftali
בן יהודית ושמואל
נולד בירושלים
ב-א' תשרי תר"צ, 5/10/1929
יחידות: הגדוד הרביעי, פלי"ם, פל' ג'
בהכשרת אפיקים/איתנים – הנוער העובד
נפל בעת מילוי תפקידו
ב-כ"ה שבט תש"ח, 4/2/1948
מקום נפילה: נמל חיפה
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 19 בנפלו

קורות חיים

בן יהודית ושמואל, נולד ביום א' דראש השנה תר"ץ (5.10.1929) בירושלים למשפחת פועלים. בילדותו התחנך בכפר הילדים שפיה, משם עבר לחברת-הנוער בתל יוסף ובשנת הלימודים האחרונה חזר אל אימו, לעזור לה בכלכלת ביתה.
נפתלי עבד בבניין ובבית-חרושת. שתיים אהב בחייו: את אימו ואת המולדת. ובבוא השעה, והמולדת קראה לו, גברה אהבתו למולדת על אהבתו לאמו.
עבר לעין השופט, שם היה רועה צאן, אך עזב את העבודה כדי להיות נכון לפעולות של הפלמ"ח.
באחד המכתבים לאימו כתב: "התעודדי, עורי ושמחי בבניך אשר אחד הלך לנשק והשני למשק" (אחיו שירת בצבא הבריטי במלחמת-העולם השנייה ואילו הוא היה בהכשרה המגויסת של הפלמ"ח). מפקדו כתב עליו כי הצטיין בחוסנו, באומץ-רוחו ובחדוות החיים שבו. נפתלי הפליא לנגן במפוחית-פה ולא אחת הפיג את מצב-הרוח הקשה של החבר'ה בצלילי נגינתו.
התגייס לגדוד הרביעי של הפלמ"ח. השתתף בפעולות-המאבק השונות, כגון הוצאת הנשק ממחנה-הצבא הבריטי בתל ליטווינסקי. השתתף בהתקפה על כפר המרצחים יאזור בדרך יפו-ירושלים, לאחר נפילת שבעת הנוטרים בכפר.
ביום כ"ה בשבט תש"ח (5.2.1948) נשלח על-ידי הפלמ"ח מעין השופט לנמל חיפה, כדי להוציא משם טרקטור שנטמן בו משלוח נשק בלתי-לגלי. בגלל הלשנת הערבים עוכב הטרקטור על-ידי האנגלים. ברגע שהשוטר האנגלי פנה הצדה ניסה נפתלי להתרחק עם הטרקטור כדי להציל את הנשק היקר שהיה כה חשוב אז להגנת היישוב, אך האנגלי ירה בו והרגו בדם קר. לקריאת העידוד של חבריו, שלא יכלו לגשת אליו עוד הספיק לענות: "אין דבר, יהיה טוב" - ומת. האנגלי הוריד ממנו את שעונו ואת נעליו. נקבר בנחלת יצחק. ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי במקום.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

על בן

קשה להספיד חבר, אך קשה יותר לבכות אח אוהב, שבעתיים קשה זאת לאמא. אבל אני רק חוליה בשרשרת הארוכה של האמהות השכולות.
נחמתי היחידה אני יכולה למצוא בהישגים המוצלחים של צבאנו.
בני היקר! הנמל שהשקית בדמך, שלנו הוא. אלפי עולים באים בו ועוד יבואו רבבות. מי יגלה עפר מעיניך, וקמת מקברך, וראית במו עיניך. היית אומר: כדאים היו יסורי למען העם. תמיד רצית לעזור לאחיך המעפילים... לפני עזבך את הבית, כשליוויתי אותך, אמרת לי: "אמא, עוד תתגאי בי!" - כן נפתלי יקירי, אני גאה בבן כמוך! שתיים אהבת בחייך: את אמא ואת המולדת ובבוא השעה, והמולדת קראה לך, גברה אהבתך למולדת על אהבתך לאמא. לא חיכית לצו ולא לתאריך. בשובך מלוויית חבריך, קדושי בית-נבאללה, שבור ומזועזע מהרצח הנתעב, לא מצאת לך יותר מקום בבית. "ארזי!" קראת לי. "עוד היום, אני נוסע מכאן!" אהבתך למולדת עלתה על אהבתך אלי. דם חבריך לא נתן לך מנוח. הלכת להגן, ועוד הספקת להשתתף בכמה פעולות והיית מאושר, ובאחד התפקידים שמילאת באחד מלילות טבת בנמל, פגעה בך יד זדונית של הסרדיוט הבריטי. ארורה היד שניתקה את פתיל חייך הצעירים, והתשובה לרוצח היא - הנמל שלנו, הנגב שלנו והגליל! עולים באים למדינת ישראל, ועוד נזכה לשחרור כל המולדת שהיתה יקרה לך מכל, ובזאת אמצא נחמה.
אמך השכולה יהודית
שבט תש"ח

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

בעקבות הצאן

הכרתי את נפתלי מתוך עבודתו עם הצאן. הוא היה קשור לענף הזה וגאה על כושר עבודתו בתור רועה. ברם, זמן קצר לפני עזיבתו את עין-בשופט, הוא החליט שלא ימשיך בעבודה זו. הסיבה היתה, שהיו שני מקרים שהוא היה בשדה עם הצאן ופלוגתו נקראה באופן פתאומי לצאת לפעולה. לא היה זמן לקרוא לו והוא נשאר בבית עם מצב רוח. נסיתי לנחם אותו בהלצה שהצאן הציל אותו מסכנה, אבל הוא לא יכול היה לסלוח לעצמו שלא השתתף בפעולה. לחבריו אמר שהמוות בתוך החטיבה, היא הנאה ביותר שהוא יכול לתאר לעצמו.
כמה ימים לפני שהוא נפרד מעין-השופט, הזמנתי אותו למסיבת רועים, בקשר עם התגייסותו של חבר ענף הצאן. נפתלי הודה לי בלבביות על ההזמנה והציע לנגן במפוחית. קיבלתי ברצון את הצעתו וכולנו זכרנו אחר כך שנגינתו זו היתה המזכרת האחרונה ממנו.
נפתלי עשה עלי רושם של עלם טיפוסי מן הדור הצעיר, בעל תכונות של חוסן, אומץ רוח וחדות החיים. אנו נזכור אותו כאחד מאלה שעבדו יחד עמנו ומצאו את מותם על היצירה ועל החיים.
אברהם גולן

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

עם הרצחו

אכן אבד לנו נפתלי! זה נפתלי "הפראי" "המשוגע", בעל היצרים הסואנים, בעל ההליכות ה"צבראיות" המובהקות.
לא איש ההתמדה בלימודים היה ולא ייחס להם ערך בתקופת הכשרתו בתל-יוסף.
ברם, לא היה איש בור, נטול ידיעות וברגע המתאים ידע להשמיע בעל-פה קטעים שלמים מתנ"ך ומיצירות המשוררים הקלסיקנים שלנו.
יש ואנשי המשק היו נעלבים מהליכותיו ומסגנון דיבורו הבלתי מלוטש.
אך לא פעם הייתי עד לרגעי השתפכות הנפש הדקה והעדינה ביותר בצליל זמר, נגינה או דיקלום, שהעידה על רוך ותרבות נפשית. אנו המדריכים לא הצלחנו להשתלט על החומר ההיולי הרב שבנשמתו, לרכך את אינדיווידואליותו הבולטת כדי לשכנעו להמשיך את דרכו בחיים.
ברם, לבי נחש לי, כי בבוא הרגע תדע לתרום את חלקך במאמץ הלאום לשם הגנה על עתידו וכבודו.
ואכן הצטרף לשורות הבחורים שהתיצבו באחד המקומות המסוכנים והחשובים ביותר. מה רבה הטרגיות שבחיינו לאור העובדה שנפל לא בשדה הקרב מול כנופיות הפורעים, אלא נרצח בידי אחד מאלה המתימרים להיות "מגינים" על הישוב היהודי!
ואתה כה תוסס, רענן ומלא כוח עלומים! אהה, מה רב השבר!
דוד ש.

מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.